כלי חרס מציל על הכל: הבדלים בין גרסאות בדף

כלי חרס טהור, שיש עליו מכסה מהודק היטב ("צמיד פתיל"), הואיל ואינו מקבל טומאה מגבו, מגן הוא על כל מה שבתוכו שלא ייטמא.

כתוב בתורה בעניין מת המטמא באוהל (במדבר יט, טו): "וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו, טמא הוא", ודרשו חכמים: בכלי חרס הכתוב מדבר, שאינו מקבל טומאה מגבו אלא מתוכו, לפיכך אם "אין צמיד פתיל עליו", כלומר, שאין עליו מגופה מהודקת היטב - המת מטמאו באוהל. אבל אם יש צמיד פתיל עליו, הרי הוא טהור, ולא הוא בלבד, אלא אף כל מה שבתוכו.

לדוגמא: חבית טהורה עשויה חרס, שהיתה באוהל שהמת מוטל בו, ובתוכה אוכלים או כלי עץ או כלי מתכת, ויש צמיד פתיל עליה - כל מה שבתוכה טהור, שכלי חרס טהור חוצץ בפני הטומאה. כן דעת בית הלל.

לעומתם סוברים בית שמאי, שכלי חרס המוקף צמיד פתיל, אינו מציל אלא על האוכלים ועל המשקים ועל כלי חרס שבתוכו, אבל כלים אחרים שבתוכו ("כלי שטף" - ע"ע) - טמאים הם.

במשנה (עדיות פרק א משנה יד) מובא: "חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי", שכלי חרס המוקף צמיד פתיל אינו מציל על הכל, אלא על אוכלים, על משקים ועל כלי חרס.