סימני הטעמים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
סימנים המורים על חיבור ופיסוק המקרא, והמשמשים כסימני ניגון בקריאה בציבור. | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
יש במקרא שתי מערכות של "סימני הטעמים", האחת נהוגה בכ"א הספרים והשניה נהוגה בספרי אמ"ת {{מקור| | יש במקרא שתי מערכות של "סימני הטעמים", האחת נהוגה בכ"א הספרים והשניה נהוגה בספרי אמ"ת {{מקור|ר"ת: איוב, משלי, תהלים|כן}}. | ||
גרסה מ־11:26, 5 בספטמבר 2012
|
|
סימנים המורים על חיבור ופיסוק המקרא, והמשמשים כסימני ניגון בקריאה בציבור.
"סימני הטעמים" מתחלקים לשני סוגים: א. "טעמים מחברים" - סימנים המורים על חיבור המילה אל המילה הבאה אחריה; ב. "טעמים מפסיקים" - סימנים המורים על הפסק בין מילה למילה.
יש במקרא שתי מערכות של "סימני הטעמים", האחת נהוגה בכ"א הספרים והשניה נהוגה בספרי אמ"ת (ר"ת: איוב, משלי, תהלים).
יש אומרים כי "סימני הטעמים" הם מן התורה, ויש אומרים שהם ניתקנו על ידי עזרא ואנשי כנסת הגדולה.
רש"י מסתייע פעמים רבות ב"סימני הטעמים" לפירוש העניין. האבן עזרא קובע: "כל פירוש שאינו על פי פירוש הטעמים לא תאבה ולא תשמע אליו".