פרי מעלליהם יאכלו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מצוות שאדם אוכל את פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא.הגמרא במסכת קידושין {{מקור|דף מ, א|כן}} מביאה את הדברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ולומדת את כולם מפסוקים שנאמרה בהם ברכה של חיים. ומקשה הגמרא: הרי גם בשילוח הקן נאמר "למען ייטב לך והארכת ימים" ומדוע לא נמנתה מצוה זו בכלל המצוות שאדם אוכל את פירותיהם בעולם הזה? על כך עונה הגמרא: "אמר רבא: רב אידי אסברא לי: כתיב 'אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו'. וכי יש צדיק טוב ויש צדיק שאינו טוב? אלא טוב לשמים ולבריות זהו צדיק טוב. טוב לשמים ורע לבריות זהו צדיק שאינו טוב".ביאורם של דברים: מצות שילוח הקן אינה משתלבת עם הדברים המנויים במשנה של אוכל פירותיהם בעולם הזה, לפי שבניגוד לכל המנויים שם, שילוח הקן הינה מצוה שטובה רק לשמים, ולבריות אין הנאה ממנה. למצוה כזו אין פירות בעולם הזה. דווקא בצדיק טוב אשר במעשי הצדקות שלו יש הטבה גם לבריות, נאמר "כי פרי מעלליהם יאכלו" - אכילת פירות בעולם הזה<ref> מצות תלמוד תורה נחשבת כ"טוב לבריות", שהרי היא כלולה שם במשנה. וטעם הדבר: "אלמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ", כמבואר בסנהדרין צט, ב עיי"ש.</ref>. | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה מ־11:28, 5 בספטמבר 2012
|
|
מצוות שאדם אוכל את פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא.הגמרא במסכת קידושין (דף מ, א) מביאה את הדברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ולומדת את כולם מפסוקים שנאמרה בהם ברכה של חיים. ומקשה הגמרא: הרי גם בשילוח הקן נאמר "למען ייטב לך והארכת ימים" ומדוע לא נמנתה מצוה זו בכלל המצוות שאדם אוכל את פירותיהם בעולם הזה? על כך עונה הגמרא: "אמר רבא: רב אידי אסברא לי: כתיב 'אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו'. וכי יש צדיק טוב ויש צדיק שאינו טוב? אלא טוב לשמים ולבריות זהו צדיק טוב. טוב לשמים ורע לבריות זהו צדיק שאינו טוב".ביאורם של דברים: מצות שילוח הקן אינה משתלבת עם הדברים המנויים במשנה של אוכל פירותיהם בעולם הזה, לפי שבניגוד לכל המנויים שם, שילוח הקן הינה מצוה שטובה רק לשמים, ולבריות אין הנאה ממנה. למצוה כזו אין פירות בעולם הזה. דווקא בצדיק טוב אשר במעשי הצדקות שלו יש הטבה גם לבריות, נאמר "כי פרי מעלליהם יאכלו" - אכילת פירות בעולם הזה[1].
הערות שוליים
- ↑ מצות תלמוד תורה נחשבת כ"טוב לבריות", שהרי היא כלולה שם במשנה. וטעם הדבר: "אלמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ", כמבואר בסנהדרין צט, ב עיי"ש.