ריבית דברים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ריבית]] שהלווה נותן למלווה לא בכסף או בשווה כסף, אלא בדיבורים. | [[ריבית]] שהלווה נותן למלווה לא בכסף או בשווה כסף, אלא בדיבורים. | ||
איסור ריבית כולל לא רק קבלת תוספת כסף או שווה כסף על ההלוואה, אלא כל דבר שעושה הלווה למען המלווה, שאילו לא קיבל ממנו הלוואה לא היה עושה אותו, ואפילו אם מה שעושה עבורו הוא פעולת דיבור בלבד, הרי זה ריבית. וכך מובא בברייתא: מנין לנושה בחברו מנה ואינו רגיל להקדים לו שלום, שאסור להקדים לו שלום? תלמוד לומר {{מקור| | איסור ריבית כולל לא רק קבלת תוספת כסף או שווה כסף על ההלוואה, אלא כל דבר שעושה הלווה למען המלווה, שאילו לא קיבל ממנו הלוואה לא היה עושה אותו, ואפילו אם מה שעושה עבורו הוא פעולת דיבור בלבד, הרי זה ריבית. וכך מובא בברייתא: מנין לנושה בחברו מנה ואינו רגיל להקדים לו שלום, שאסור להקדים לו שלום? תלמוד לומר {{מקור|דברים כג, כ|כן}}: "נשך כל דבר אשר ישך", ודרשו: "כל דבר" - אפילו דיבור אסור. | ||
גרסה מ־11:31, 5 בספטמבר 2012
|
|
ריבית שהלווה נותן למלווה לא בכסף או בשווה כסף, אלא בדיבורים.
איסור ריבית כולל לא רק קבלת תוספת כסף או שווה כסף על ההלוואה, אלא כל דבר שעושה הלווה למען המלווה, שאילו לא קיבל ממנו הלוואה לא היה עושה אותו, ואפילו אם מה שעושה עבורו הוא פעולת דיבור בלבד, הרי זה ריבית. וכך מובא בברייתא: מנין לנושה בחברו מנה ואינו רגיל להקדים לו שלום, שאסור להקדים לו שלום? תלמוד לומר (דברים כג, כ): "נשך כל דבר אשר ישך", ודרשו: "כל דבר" - אפילו דיבור אסור.
לכן, אסור ללווה לכבד את המלווה בדברים, לקלסו ולשבחו או להשכים לפתחו.
וכן, אסור להודות ולהחזיק לו טובה ולברכו על שהלווהו או על שהאריך לו את זמן הפירעון. לכן יש להזהר מלומר למלווה בשעת ההלוואה או הפירעון: "תודה" או "יישר כח", ונהגו לומר "תזכה למצוות".
כאמור, אדם שלווה מחברו ולא היה רגיל לפני ההלוואה להקדים שלום למלווה, אסור לו להקדים שלום למלווה. במה דברים אמורים, בתוך זמן ההלוואה, אבל לאחר הפירעון - מותר.