שאילת שלום: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
אמירת "שלום" לזולת. | |||
שורה 11: | שורה 11: | ||
לדעת רבים מן המפרשים, מצות הקדמת שלום לכל אדם, אין פירושה לומר "שלום" לכל אדם הנקרה לו בדרכו, אלא פירושה להקדים ולומר "שלום" לכל אדם שרגיל לומר לו "שלום". ועל כגון זה נאמר {{מקור| | לדעת רבים מן המפרשים, מצות הקדמת שלום לכל אדם, אין פירושה לומר "שלום" לכל אדם הנקרה לו בדרכו, אלא פירושה להקדים ולומר "שלום" לכל אדם שרגיל לומר לו "שלום". ועל כגון זה נאמר {{מקור|תהלים לד, טו|כן}}: "בקש שלום ורדפהו". | ||
מי שאמרו לו "שלום", מוטל עליו להשיב "שלום". במסכת ברכות {{מקור| | מי שאמרו לו "שלום", מוטל עליו להשיב "שלום". במסכת ברכות {{מקור|ו, ב|כן}} מובא, שמי שאומרים לו "שלום" והוא אינו משיב - נקרא "גזלן". | ||
גרסה אחרונה מ־11:31, 5 בספטמבר 2012
|
אמירת "שלום" לזולת.
על אדם מישראל לשאול בשלום רעהו, כמו שמצינו אצל יוסף שבהפגשו עם אחיו שאלם: "השלום אביכם?", וכן מצינו אצל דוד שכאשר שלח את נעריו אל נבל אמר להם לשאול בשלומו: "ואמרתם כה לחי, ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום".
בפרקי אבות מובא: "רבי מתיא בן חרש אומר: הוי מקדים בשלום כל אדם". וכן מסופר על רבן יוחנן בן זכאי: "שלא הקדימו אדם שלום מעולם, ואפילו נכרי בשוק".
לדעת רבים מן המפרשים, מצות הקדמת שלום לכל אדם, אין פירושה לומר "שלום" לכל אדם הנקרה לו בדרכו, אלא פירושה להקדים ולומר "שלום" לכל אדם שרגיל לומר לו "שלום". ועל כגון זה נאמר (תהלים לד, טו): "בקש שלום ורדפהו".
מי שאמרו לו "שלום", מוטל עליו להשיב "שלום". במסכת ברכות (ו, ב) מובא, שמי שאומרים לו "שלום" והוא אינו משיב - נקרא "גזלן".