שור תם: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בעל חיים שהזיק באחד מנזקי [[קרן]] פעם אחת או פעמיים. | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
אם הבעלים מקבלים תמורת בעל החיים שהזיק סכום שהוא פחות ממחצית משיעור הנזק, אין הבעלים צריכים להוסיף לניזק על הסכום. לדוגמא: שור ששווה 20 שנגח שור ששווה 200, והנבילה של השור המת שווה 100 {{מקור| | אם הבעלים מקבלים תמורת בעל החיים שהזיק סכום שהוא פחות ממחצית משיעור הנזק, אין הבעלים צריכים להוסיף לניזק על הסכום. לדוגמא: שור ששווה 20 שנגח שור ששווה 200, והנבילה של השור המת שווה 100 {{מקור|ונמצא כי מחצית הנזק היא: 50|כן}}. אין בעל השור המת יכול לומר לבעל השור שנגח: תן לי 50 {{מקור|מחצית הנזק|כן}}, אלא בעל השור שנגח אומר לו: הרי השור שהזיק {{מקור|ששוויו 20|כן}} לפניך, קח אותו ולך {{מקור|כלומר, שהוא לא משלם יותר מ-20|כן}}. | ||
גרסה אחרונה מ־11:32, 5 בספטמבר 2012
|
|
בעל חיים שהזיק באחד מנזקי קרן פעם אחת או פעמיים.
בעל חיים שהזיק פעם אחת או פעמיים בסוג נזק שאינו רגיל בו, כגון שור שנגח, או שור שנגף, או שרבץ, או שבעט, אין בעליו חייבים אלא במחצית מדמי הנזק.
את מחצית הנזק משלמים הבעלים מגופו של בעל החיים, כלומר, שהם מוכרים את בעל החיים שהזיק, ומשלמים לניזק מחצית משיעור הנזק, שנאמר: "ומכרו את השור החי וחצו את כספו".
אם הבעלים מקבלים תמורת בעל החיים שהזיק סכום שהוא פחות ממחצית משיעור הנזק, אין הבעלים צריכים להוסיף לניזק על הסכום. לדוגמא: שור ששווה 20 שנגח שור ששווה 200, והנבילה של השור המת שווה 100 (ונמצא כי מחצית הנזק היא: 50). אין בעל השור המת יכול לומר לבעל השור שנגח: תן לי 50 (מחצית הנזק), אלא בעל השור שנגח אומר לו: הרי השור שהזיק (ששוויו 20) לפניך, קח אותו ולך (כלומר, שהוא לא משלם יותר מ-20).
כמו כן, אם אבד השור שהזיק, הבעלים פטורים מכל תשלום.
ראה עוד ערך: פלגא נזקא.