שושן פורים: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שושן פורים''' הוא פורים הנערך בערים מוקפות חומה ביום ט"ו באדר ולא בי"ד כבשאר המקומות. כל מצוות הפורים הנוהגות בשאר המקומות ב-י"ד באדר, נוהגות בערים מוקפות חומה ב-ט"ו באדר. | '''שושן פורים''' הוא פורים הנערך בערים מוקפות חומה ביום ט"ו באדר ולא בי"ד כבשאר המקומות. כל מצוות הפורים הנוהגות בשאר המקומות ב-י"ד באדר, נוהגות בערים מוקפות חומה ב-ט"ו באדר. | ||
בערים שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כגון ירושלים, נקבע יום הפורים לט"ו באדר. וכן בשושן קבעו משתה ושמחה, יום מאוחר יותר מאשר בשאר המקומות. | בערים שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כגון ירושלים, נקבע יום הפורים לט"ו באדר. וכן בשושן קבעו משתה ושמחה, יום מאוחר יותר מאשר בשאר המקומות. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
ומדוע תלו את היקף החומה בזמן יהושע ולא בזמן אחשורוש כמו שושן? בירושלמי מבואר הטעם, כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל שהיתה חרבה בימי אחשורוש ולעריה לא היו חומות, ואילו היו תולים את היקף החומה בזמן אחשורוש, היה דינן של כל ערי ארץ ישראל כדין ערי הפרזות, הילכך תיקנו שכל הערים שהיו מוקפות חומה בזמן כיבוש הארץ יעשו את הפורים בחמשה עשר כשושן, אף על פי שאין להם עכשיו חומה, "ויהיה זכרון לארץ ישראל בנס זה". | ומדוע תלו את היקף החומה בזמן יהושע ולא בזמן אחשורוש כמו שושן? בירושלמי מבואר הטעם, כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל שהיתה חרבה בימי אחשורוש ולעריה לא היו חומות, ואילו היו תולים את היקף החומה בזמן אחשורוש, היה דינן של כל ערי ארץ ישראל כדין ערי הפרזות, הילכך תיקנו שכל הערים שהיו מוקפות חומה בזמן כיבוש הארץ יעשו את הפורים בחמשה עשר כשושן, אף על פי שאין להם עכשיו חומה, "ויהיה זכרון לארץ ישראל בנס זה". | ||
בבבלי למדים זאת בגזירה שווה, שנאמר במגילה: "על כן היהודים הפרזים", ונאמר {{מקור| | בבבלי למדים זאת בגזירה שווה, שנאמר במגילה: "על כן היהודים הפרזים", ונאמר {{מקור|דברים ג, ה|כן}}: "כל אלה ערים בצורות חומה גבוהה... לבד מערי הפרזי", מה שם מימות יהושע בן נון, אף כאן מימות יהושע בן נון. ואף על פי שפסוק זה נאמר במשה, מכל מקום תולים ביהושע, לפי שהוא הכניס את בני ישראל לארץ. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
כאשר ט"ו באדר חל בשבת, מתחלקות מצוות הפורים בערים המוקפות חומה לשלושה ימים: י"ד, ט"ו וט"ז באדר, והוא הנקרא "פורים משולש", כלומר: פורים המשתרע על פני שלושה ימים רצופים. | כאשר ט"ו באדר חל בשבת, מתחלקות מצוות הפורים בערים המוקפות חומה לשלושה ימים: י"ד, ט"ו וט"ז באדר, והוא הנקרא "פורים משולש", כלומר: פורים המשתרע על פני שלושה ימים רצופים. | ||
בשבת, כידוע, אין קוראים את המגילה {{מקור| | בשבת, כידוע, אין קוראים את המגילה {{מקור|כשם שאין תוקעים בשופר כשחל ראש השנה בשבת, וכשם שאין נוטלים את ארבעת המינים כשחל חג הסוכות בשבת - מתוך חשש לאיסור הוצאה וטלטול|כן}}. מאידך, אין לדחות את קריאת המגילה ליום ראשון, ט"ז באדר, שכן ממגילת אסתר למדים, שאין לדחות את קריאת המגילה לאחר ט"ו באדר. במקרה זה, קוראים את מגילת אסתר ביום שישי - י"ד באדר. גם את מתן המתנות לאביונים מקדימים ליום שישי. בשבת גופא, שהיא ט"ו באדר, מוסיפים את "על הנסים" בתפילות השבת ובברכת המזון. כן מוציאים שני ספרי תורה: בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע ובספר התורה השני קוראים את פרשת "ויבוא עמלק". ביום ראשון, ט"ז באדר, עושים את סעודת הפורים ושולחים משלוחי מנות. | ||
גרסה מ־11:32, 5 בספטמבר 2012
|
|
שושן פורים הוא פורים הנערך בערים מוקפות חומה ביום ט"ו באדר ולא בי"ד כבשאר המקומות. כל מצוות הפורים הנוהגות בשאר המקומות ב-י"ד באדר, נוהגות בערים מוקפות חומה ב-ט"ו באדר.
בערים שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כגון ירושלים, נקבע יום הפורים לט"ו באדר. וכן בשושן קבעו משתה ושמחה, יום מאוחר יותר מאשר בשאר המקומות.
בימינו, רק בעיר קדשנו ירושלים תובב"א נוהגים לעשות הפורים בט"ו. ויש הרבה מקומות בהם עושים פורים בי"ד, וגם בט"ו - מספק; כגון בעיה"ק טבריא תובב"א, ובעיר יפו ג"כ יש לעשות יומיים, וכן בעיה"ק צפת תובב"א יש נוהגים לעשות יומיים, וכן בדמשק, ועוד. לגבי העיר יריחו, יש ספק אם להחשיבה כמוקפת חומה, מכיון שאמנם בימות יהושע בן נון היתה יריחו מוקפת חומה, אולם היא שקעה בארץ, כנודע.
הסיבה לקביעת תאריך שונה
הסיבה לקביעת מועד נוסף מוסברת במגילת אסתר: היהודים נלחמו באויביהם ב-י"ג באדר, ונחו ממלחמתם ב-י"ד בו. לכן נקבע יום זה ליום של משתה ושמחה. אולם בשושן הבירה ניתנה ליהודים הרשות ללחום באויביהם גם ב-י"ג וגם ב-י"ד באדר, ורק ב-ט"ו בו נחו מאויביהם. לפיכך כשקבעו יום טוב לדורות, קבעוהו לכל אחד ביום שנח בו, לפרזים - בארבעה עשר, ולשושן - בחמשה עשר, ומכיון שהיתה שושן מוקפת חומה, קבעו כי ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון דינם כשושן.
ומדוע תלו את היקף החומה בזמן יהושע ולא בזמן אחשורוש כמו שושן? בירושלמי מבואר הטעם, כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל שהיתה חרבה בימי אחשורוש ולעריה לא היו חומות, ואילו היו תולים את היקף החומה בזמן אחשורוש, היה דינן של כל ערי ארץ ישראל כדין ערי הפרזות, הילכך תיקנו שכל הערים שהיו מוקפות חומה בזמן כיבוש הארץ יעשו את הפורים בחמשה עשר כשושן, אף על פי שאין להם עכשיו חומה, "ויהיה זכרון לארץ ישראל בנס זה".
בבבלי למדים זאת בגזירה שווה, שנאמר במגילה: "על כן היהודים הפרזים", ונאמר (דברים ג, ה): "כל אלה ערים בצורות חומה גבוהה... לבד מערי הפרזי", מה שם מימות יהושע בן נון, אף כאן מימות יהושע בן נון. ואף על פי שפסוק זה נאמר במשה, מכל מקום תולים ביהושע, לפי שהוא הכניס את בני ישראל לארץ.
פורים משולש
כאשר ט"ו באדר חל בשבת, מתחלקות מצוות הפורים בערים המוקפות חומה לשלושה ימים: י"ד, ט"ו וט"ז באדר, והוא הנקרא "פורים משולש", כלומר: פורים המשתרע על פני שלושה ימים רצופים.
בשבת, כידוע, אין קוראים את המגילה (כשם שאין תוקעים בשופר כשחל ראש השנה בשבת, וכשם שאין נוטלים את ארבעת המינים כשחל חג הסוכות בשבת - מתוך חשש לאיסור הוצאה וטלטול). מאידך, אין לדחות את קריאת המגילה ליום ראשון, ט"ז באדר, שכן ממגילת אסתר למדים, שאין לדחות את קריאת המגילה לאחר ט"ו באדר. במקרה זה, קוראים את מגילת אסתר ביום שישי - י"ד באדר. גם את מתן המתנות לאביונים מקדימים ליום שישי. בשבת גופא, שהיא ט"ו באדר, מוסיפים את "על הנסים" בתפילות השבת ובברכת המזון. כן מוציאים שני ספרי תורה: בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע ובספר התורה השני קוראים את פרשת "ויבוא עמלק". ביום ראשון, ט"ז באדר, עושים את סעודת הפורים ושולחים משלוחי מנות.
לקריאה נוספת
- הרב אברהם קוסמן, פורים בירושלים בחזונו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל, מתוך: דגל ירושלים, בטאונה התורני של ישיבת ירושלים לצעירים, חלק ז' ירושלים תש"ע, עמ' 177-182. וכן ב[אתר ישיבת בית אל]