ויקישיבה:מיזמים/תורנית/לא תעשה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (טיפול בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
אזהרה, מצות התורה שלא לעשות דבר אסור. | |||
ארבעה לשונות בתורה הוראתן היא "לא תעשה": א. לשון "לא", המשמשת ברוב איסורי התורה, כגון: "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא"; ב. לשון "השמר", כגון: "השמר בנגע הצרעת", שהוא אזהרה שלא לקצוץ סימני צרעת; ג. לשון "פן", כגון: "פן תקדש המלאה", שהוא אזהרה שלא לאכול כלאי הכרם; ד. לשון "אל", כגון: "אל תשת ידך עם רשע". | ארבעה לשונות בתורה הוראתן היא "לא תעשה": א. לשון "לא", המשמשת ברוב איסורי התורה, כגון: "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא"; ב. לשון "השמר", כגון: "השמר בנגע הצרעת", שהוא אזהרה שלא לקצוץ סימני צרעת; ג. לשון "פן", כגון: "פן תקדש המלאה", שהוא אזהרה שלא לאכול כלאי הכרם; ד. לשון "אל", כגון: "אל תשת ידך עם רשע". | ||
אין התורה מטילה עונש על מעשה עבירה, אלא אם כן הזהירה שלא לעשות את אותו מעשה {{מקור| | אין התורה מטילה עונש על מעשה עבירה, אלא אם כן הזהירה שלא לעשות את אותו מעשה {{מקור|"אין עונשין אלא אם כן מזהירין"|כן}}. אפילו על עבירות חמורות שעונשן מיתה תישאל השאלה: "עונש שמענו, אזהרה מניין?". בטעם הדבר, כתב בספר החינוך: "שאלמלא האזהרה היה במשמע שיהיה רשות לקבל העונש ולעבור על המצוה, כעין מקח וממכר". ברם, עונשי כרת ומיתה בידי שמים, וכן חיובי ממון, אינם צריכים אזהרה. | ||
אין למדים "לא תעשה" מקל וחומר {{מקור| | אין למדים "לא תעשה" מקל וחומר {{מקור|"אין מזהירין מן הדין"|כן}} שכן מצינו שהתורה אוסרת במקום אחד את "אחותך בת אביך או בת אמך", ובמקום אחר היא אוסרת את האחות, שהיא בתם המשותפת של אביו ואמו, ולכאורה יש ללמוד בקל וחומר: אם הוזהר על אחותו מאביו או מאמו בלבד, על אחותו משניהם על אחת כמה וכמה שהוא מוזהר, אלא שאין למדים "לא תעשה" מקל וחומר. | ||
גרסה אחרונה מ־11:36, 5 בספטמבר 2012
|
|
אזהרה, מצות התורה שלא לעשות דבר אסור.
ארבעה לשונות בתורה הוראתן היא "לא תעשה": א. לשון "לא", המשמשת ברוב איסורי התורה, כגון: "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא"; ב. לשון "השמר", כגון: "השמר בנגע הצרעת", שהוא אזהרה שלא לקצוץ סימני צרעת; ג. לשון "פן", כגון: "פן תקדש המלאה", שהוא אזהרה שלא לאכול כלאי הכרם; ד. לשון "אל", כגון: "אל תשת ידך עם רשע".
אין התורה מטילה עונש על מעשה עבירה, אלא אם כן הזהירה שלא לעשות את אותו מעשה ("אין עונשין אלא אם כן מזהירין"). אפילו על עבירות חמורות שעונשן מיתה תישאל השאלה: "עונש שמענו, אזהרה מניין?". בטעם הדבר, כתב בספר החינוך: "שאלמלא האזהרה היה במשמע שיהיה רשות לקבל העונש ולעבור על המצוה, כעין מקח וממכר". ברם, עונשי כרת ומיתה בידי שמים, וכן חיובי ממון, אינם צריכים אזהרה.
אין למדים "לא תעשה" מקל וחומר ("אין מזהירין מן הדין") שכן מצינו שהתורה אוסרת במקום אחד את "אחותך בת אביך או בת אמך", ובמקום אחר היא אוסרת את האחות, שהיא בתם המשותפת של אביו ואמו, ולכאורה יש ללמוד בקל וחומר: אם הוזהר על אחותו מאביו או מאמו בלבד, על אחותו משניהם על אחת כמה וכמה שהוא מוזהר, אלא שאין למדים "לא תעשה" מקל וחומר.