הרב מרדכי פרום: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Rav from.jpg| | [[תמונה:Rav from.jpg|שמאל|ממוזער|200px]] | ||
'''הרב מרדכי הלוי פרום''' היה מגדולי רבני [[ישיבת מרכז הרב]]. | '''הרב מרדכי הלוי פרום''' היה מגדולי רבני [[ישיבת מרכז הרב]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בימים הנוראים היה משמש כשליח ציבור בתפילות ערבית ובמוסף של היום השני של [[ראש השנה]]. היה ידוע בקולו המיוחד ובכשרונו המוזיקלי, וחלק ממנגינות התפילה שהנהיג הולחנו על ידו. | בימים הנוראים היה משמש כשליח ציבור בתפילות ערבית ובמוסף של היום השני של [[ראש השנה]]. היה ידוע בקולו המיוחד ובכשרונו המוזיקלי, וחלק ממנגינות התפילה שהנהיג הולחנו על ידו. | ||
שנים רבות לא היו לו ילדים, ובמוצאי [[יום הכיפורים]] תשל"ב, ערך [[הרב אריה לוין]] (יחד עם [[הרב אברהם שפירא]] והרב שבתאי שמואלי) "בית דין" מיוחד והכריז: "אנו בית דין של מטה גוזרים על פלוני ופלונית שיפקדו בזרע של קיימא, וכשם שגזר בית דין של מטה – כך יקויים על ידי בית דין של מעלה". באותה שנה נולדה לו בת. | שנים רבות לא היו לו ילדים, ובמוצאי [[יום הכיפורים]] תשל"ב, ערך [[הרב אריה לוין]] (יחד עם [[הרב אברהם שפירא]] והרב שבתאי שמואלי) "בית דין" מיוחד והכריז: "אנו בית דין של מטה גוזרים על פלוני ופלונית שיפקדו בזרע של קיימא, וכשם שגזר בית דין של מטה – כך יקויים על ידי בית דין של מעלה". באותה שנה נולדה לו בת. | ||
נפטר בכ"ח ב[[אלול]] תשל"ב, בגיל 42, ונקבר ב[[הר הזיתים]]. | נפטר בכ"ח ב[[אלול]] תשל"ב, בגיל 42, ונקבר ב[[הר הזיתים]]. מספר חודשים לאחר פטירתו, ילדה אשתו בן. | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
*'''תורת הלוי'''- על [[ספר החינוך]] (שמונה מצוות ראשונות). הספר כולל חידושים וביאורים בספר החינוך, הערות וחקירות בדיני המצוות.קיבל הסכמות מ[[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים לישראל]] [[הרב הרצוג]] ו[[הרב עוזיאל]], מרבה של ירושלים [[הרב צבי פסח פרנק]] ומהרב אליהו מרדכי ולקובסקי, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. | *'''תורת הלוי'''- על [[ספר החינוך]] (שמונה מצוות ראשונות). הספר כולל חידושים וביאורים בספר החינוך, הערות וחקירות בדיני המצוות.קיבל הסכמות מ[[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים לישראל]] [[הרב הרצוג]] ו[[הרב עוזיאל]], מרבה של ירושלים [[הרב צבי פסח פרנק]] ומהרב אליהו מרדכי ולקובסקי, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. | ||
גרסה מ־00:17, 28 בספטמבר 2012
|
|
הרב מרדכי הלוי פרום היה מגדולי רבני ישיבת מרכז הרב.
תולדות חייו
נולד בשנת תר"ץ בפיוטרקוב לאביו הרב נפתלי יצחק, חסיד גור. עלה עם הוריו לארץ ישראל בשנת תרצ"ה. למד בישיבת נובהרדוק בתל אביב ובבני ברק אצל רבי יעקב ישראל קנייבסקי (הסטייפלר), אליו היה קרוב ושמר איתו על קשרים חמים, ובישיבת חיי עולם בירושלים. סמוך למלחמת השחרור הגיע לישיבת מרכז הרב והתפרסם כתלמיד חכם ובעל שכל חריף. מלבד גדלותו בתורה היה מעורב מאד בנעשה בארץ ישראל: קודם להקמת המדינה, בעודו תלמיד הישיבה, היה מרכז "לשכת הגיוס" של ירושלים, שבין השאר עסקה בחיולם של תלמידי ישיבות. כמו כן, היה חבר קרוב של דוד רזיאל, מפקד האצ"ל (שלמד במרכז הרב). נשא את ציפורה רענן, בתו של הרב שלום נתן רענן, חתנו של הרב קוק ומחשובי רבני הישיבה. בשנת תשי"ג התמנה על ידי דוד-אשתו הרב צבי יהודה הכהן קוק לשמש כמגיד שעור לצעירים ארצישראליים בוגרי ישיבות תיכוניות שהגיעו לישיבה. שיעוריו היו לדוגמא בבהירות ההסברה, בניסוח היסודות ובהעמדת הקושיות. תלמידיו ציינו את דייקנותו הרבה בקביעות השיעורים וסיומם בזמן שנקבע מראש. לקראת החגים הרצה הרב פרום בפני תלמידיו מערך שיעורים בנושא החגים, בתוספת דברי אגדה ומוסר, וסמוך לשנת השמיטה עסק עם בוגרי הישיבה ותלמידיה בבירור הלכות שמיטה באמצעות לימוד ספרו של הרב קוק שבת הארץ וסוגיות תלמודיות העוסקות בנידון.
כמו כן היה אחראי על קבלת תלמידים לישיבה.
בימים הנוראים היה משמש כשליח ציבור בתפילות ערבית ובמוסף של היום השני של ראש השנה. היה ידוע בקולו המיוחד ובכשרונו המוזיקלי, וחלק ממנגינות התפילה שהנהיג הולחנו על ידו.
שנים רבות לא היו לו ילדים, ובמוצאי יום הכיפורים תשל"ב, ערך הרב אריה לוין (יחד עם הרב אברהם שפירא והרב שבתאי שמואלי) "בית דין" מיוחד והכריז: "אנו בית דין של מטה גוזרים על פלוני ופלונית שיפקדו בזרע של קיימא, וכשם שגזר בית דין של מטה – כך יקויים על ידי בית דין של מעלה". באותה שנה נולדה לו בת.
נפטר בכ"ח באלול תשל"ב, בגיל 42, ונקבר בהר הזיתים. מספר חודשים לאחר פטירתו, ילדה אשתו בן.
חיבוריו
- תורת הלוי- על ספר החינוך (שמונה מצוות ראשונות). הספר כולל חידושים וביאורים בספר החינוך, הערות וחקירות בדיני המצוות.קיבל הסכמות מהרבנים הראשיים לישראל הרב הרצוג והרב עוזיאל, מרבה של ירושלים הרב צבי פסח פרנק ומהרב אליהו מרדכי ולקובסקי, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
- תורת הלוי- שיעורים והערות על פרק ראשון של מסכת כתובות. בעריכת הרבנים אילן משה מארק ואברהם צבי גאופטמן. מכון הרצי"ה, תש"ס.
- תורת הלוי- שיעורים והערות על מסכת בבא קמא, מכון הרצי"ה,תשס"ח.
- תורת הלוי- גבורת יהודה- על מסכת פסחים.
- שיעורים בהלכות חנוכה- בעריכת ר' שלמה בן חמו. תשל"ו.
- דביר מרדכי- שיעורים בהלכות חנוכה. בעריכת הרב נריה גוטל, תשמ"א.
- שיעורים בהלכות פורים.