קטפרס: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(תיקון קל) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==בהלכה== | ==בהלכה== | ||
המילה "קטפרס" מופיע שלש פעמים ב[[משנה]] -וכולן ב[[סדר טהרות]]. הביטוי קשור לתורת ה"ניצוק" של נוזלים (שלפי דעת חז"ל, כמו קטפרס, אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה) כמקביל להתיאור "אשבורן" שכן נחשב לחיבור. | המילה "קטפרס" מופיע שלש פעמים ב[[משנה]] -וכולן ב[[סדר טהרות]]. הביטוי קשור לתורת ה"ניצוק" של נוזלים (שלפי דעת חז"ל, כמו קטפרס, אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה) כמקביל להתיאור "אשבורן" שכן נחשב לחיבור. | ||
==ראו עוד== | |||
*[[קטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה ]] | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
<references/> | <references/> | ||
[[קטגוריה:מקוואות]] | [[קטגוריה:מקוואות]] | ||
גרסה אחרונה מ־03:55, 7 באוקטובר 2012
|
|
קטפרס היא מילה בלשון יוונית שפירושה מדרון וגם לעניין נתינת מכות[1].
פירוש המושג[עריכה]
מקור המילה מיוונית ופירושה :קט (Cata) - (ירידה) ופרס.
ככל הנראה, בחרו חז"ל להשתמש במילה זו להבהיר כי מדובר לא בעניין מדרון סתמי אלא במדרון באופן קיצוני; מדרון משופע עד שאין אפשרות לחפץ לנוח בו כלל ועיקר.
הגדרתו[עריכה]
קטפרס הוא מקום שבו המים אינם נחים אלא יורדים ונוזלים ממקומם רמב"ם טהרות ח'
בהלכה[עריכה]
המילה "קטפרס" מופיע שלש פעמים במשנה -וכולן בסדר טהרות. הביטוי קשור לתורת ה"ניצוק" של נוזלים (שלפי דעת חז"ל, כמו קטפרס, אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה) כמקביל להתיאור "אשבורן" שכן נחשב לחיבור.