רבי יעקב יששכר בער רוזנבוים: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יעקב יששכר בער רוזנבוים''' היה ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות נדבורנא|נדבורנא]]- [[בני ברק]]. | '''רבי יעקב יששכר בער רוזנבוים''' היה ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות נדבורנא|נדבורנא]]- [[בני ברק]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בכ"ג ב[[ניסן]] תר"צ בסיגט לאביו האדמו"ר [[רבי חיים מרדכי רוזנבוים]], בעל ה'דבר חיים', ולאמו מרת סימא רייזל בתו של האדמו"ר [[רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף]]. כבר בצעירותו נודע בגדלותו, בהתמדתו ובצדקותו. לאחר ה[[שואה]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והחל ללמוד ב[[ירושלים]] בישיבתו של [[רבי יוסף צבי דושינסקי]]. לאחר שאביו עלה לארץ והתיישב ביפו, עבר לגור עם | נולד בכ"ג ב[[ניסן]] תר"צ בסיגט לאביו האדמו"ר [[רבי חיים מרדכי רוזנבוים]], בעל ה'דבר חיים', ולאמו מרת סימא רייזל בתו של האדמו"ר [[רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף]]. כבר בצעירותו נודע בגדלותו, בהתמדתו ובצדקותו. לאחר ה[[שואה]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והחל ללמוד ב[[ירושלים]] בישיבתו של [[רבי יוסף צבי דושינסקי]]. לאחר שאביו עלה לארץ והתיישב ביפו, עבר לגור עם אביו ויחד עמו ייסד את ישיבת "מאמר מרדכי" בעיר. בשנת תש"כ, עבר אביו לבני ברק, והוא עבר יחד עמו. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ח, הוכתר למלא את מקומו. בשנות הנהגתו פרחה החסידות, הוקמו מוסדות רבים והתווספו חסידים רבים. | ||
נפטר בז' ב[[אדר]] תשע"ב ונקבר באהל | נפטר בז' ב[[אדר]] תשע"ב ונקבר באהל נדבורנה ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]]. בלוויה הוכתר לממלא מקומו בנו הבכור [[רבי אליעזר זאב רוזנבוים מנדבורנא|רבי אליעזר זאב]], שכיהן בחייו כרב קרית נדבורנא בבני ברק. על פי צוואתו, בסיום ה"שבעה" הוכתרו עוד שלושה מבניו לכהן כאדמו"רים במקום רבנותם- [[רבי מאיר יצחק רוזנבוים]] בירושלים, [[רבי אשר ישעיה רוזנבוים]] בביתר ו[[רבי יוסף נפתלי]] באלעד. שני בניו הנוספים- ר' אהרן ור' דוד מכהנים כמשגיחים בישיבת נדבורנא. חתנו הרב שלום אהרן אשכנזי מכהן כראש ישיבת נדבורנה. | ||
דברי תורתו אמורים לצאת בספר "'''באר יעקב'''". | דברי תורתו אמורים לצאת בספר "'''באר יעקב'''". | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
{{מיון רגיל:רוזנבוים יעקב ישכר בער}} | {{מיון רגיל:רוזנבוים יעקב ישכר בער}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא | [[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא] | ||
[[קטגוריה:רבנים ניצולי שואה]] | [[קטגוריה:רבנים ניצולי שואה]] | ||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]] | [[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]] | ||
גרסה מ־12:27, 17 בדצמבר 2012
|
|
רבי יעקב יששכר בער רוזנבוים היה האדמו"ר מנדבורנא- בני ברק.
תולדות חייו
נולד בכ"ג בניסן תר"צ בסיגט לאביו האדמו"ר רבי חיים מרדכי רוזנבוים, בעל ה'דבר חיים', ולאמו מרת סימא רייזל בתו של האדמו"ר רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף. כבר בצעירותו נודע בגדלותו, בהתמדתו ובצדקותו. לאחר השואה עלה לארץ ישראל והחל ללמוד בירושלים בישיבתו של רבי יוסף צבי דושינסקי. לאחר שאביו עלה לארץ והתיישב ביפו, עבר לגור עם אביו ויחד עמו ייסד את ישיבת "מאמר מרדכי" בעיר. בשנת תש"כ, עבר אביו לבני ברק, והוא עבר יחד עמו. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ח, הוכתר למלא את מקומו. בשנות הנהגתו פרחה החסידות, הוקמו מוסדות רבים והתווספו חסידים רבים.
נפטר בז' באדר תשע"ב ונקבר באהל נדבורנה בהר הזיתים בירושלים. בלוויה הוכתר לממלא מקומו בנו הבכור רבי אליעזר זאב, שכיהן בחייו כרב קרית נדבורנא בבני ברק. על פי צוואתו, בסיום ה"שבעה" הוכתרו עוד שלושה מבניו לכהן כאדמו"רים במקום רבנותם- רבי מאיר יצחק רוזנבוים בירושלים, רבי אשר ישעיה רוזנבוים בביתר ורבי יוסף נפתלי באלעד. שני בניו הנוספים- ר' אהרן ור' דוד מכהנים כמשגיחים בישיבת נדבורנא. חתנו הרב שלום אהרן אשכנזי מכהן כראש ישיבת נדבורנה.
דברי תורתו אמורים לצאת בספר "באר יעקב". [[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא]