רבנו גרשום מאור הגולה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←תולדותיו: עדכון תבנית לתאריך עברי) |
(העתקה מויקיפדיה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{רב | |||
|שם=רבינו גרשום מאור הגולה | |||
|תמונה= | |||
|כיתוב= | |||
|תאריך לידה= ד'תש"ס | |||
|תאריך פטירה=1040 או 1028 (למיניינם) | |||
|מקום פעילות= | |||
|השתייכות= | |||
|נושאים בהם עסק= | |||
|תפקידים נוספים= | |||
|רבותיו=[[רבנו יהודה הכהן ליאונטין|רבנו יהודה הכהן ליאונטין (הזקן)]] | |||
|תלמידיו=[[אליעזר הגדול]] , [[יעקב בן יקר]], [[יצחק בן יהודה]] | |||
|חיבוריו= | |||
}} | |||
'''רבינו גרשום בן יהודה מאור הגולה''' ('''רגמ"ה'''), מגדולי [[הראשונים|ראשוני]] אשכנז. נודע בעיקר בזכות התקנות שתקין שנודעו בשם [[חרם דרבינו גרשום]]. | '''רבינו גרשום בן יהודה מאור הגולה''' ('''רגמ"ה'''), מגדולי [[הראשונים|ראשוני]] אשכנז. נודע בעיקר בזכות התקנות שתקין שנודעו בשם [[חרם דרבינו גרשום]]. | ||
== תולדותיו == | == תולדותיו == | ||
גרסה מ־22:50, 5 בינואר 2013
|
|
| רבינו גרשום מאור הגולה | |
|---|---|
| תאריך לידה | ד'תש"ס |
| תאריך פטירה | 1040 או 1028 (למיניינם) |
| רבותיו | רבנו יהודה הכהן ליאונטין (הזקן) |
| תלמידיו | אליעזר הגדול , יעקב בן יקר, יצחק בן יהודה |
רבינו גרשום בן יהודה מאור הגולה (רגמ"ה), מגדולי ראשוני אשכנז. נודע בעיקר בזכות התקנות שתקין שנודעו בשם חרם דרבינו גרשום.
תולדותיו
| תקופת חייו של רבנו גרשום מאור הגולה על ציר הזמן |
|---|
 |
נולד בשנת ד' אלפים תש"ס (960) בצרפת (אז, באימפריה הרומית) והתגורר בעיר מיינץ. רבו הוא רבי יהודה בן רבי מאיר הכהן הידוע בשם רבינו ליאון(ראב"ן בבא מציעא ד"ה תנן מי). כמו כן, למד רבינו חננאל. רש"י מזכירו בפירושיו מספר פעמים, לדוגמא: "ומצאתי לי סמך ביסודו של רבי שמעון הזקן אחי אמי מפי רבינו גרשום אבי הגולה וכו'" (פירוש רש"י למסכת שבת דף פה ע"ב), וכן: "ומצאתי גירסא זו בספר כתב ידו של רבינו גרשום בן יהודה מנוחת כבוד" שם מסכת סוכה דף מ ע"ב. בתקופתו, יהודי אשכנז וצרפת סבלו מפרעות וממסעי הצלב, ששיאן היה בפרעות תתנ"ו לאחר פטירתו.
אחיו היה רבינו מכיר. רש"י כתב - "ובפירושי א' ב' של רבי מכיר ראיתי וכו'" (בראשית מג, א, וכן בחולין דף נ ע"ב). והראב"ן כתב - "ובדקתי בפירושו של רבי מכיר אחיו של רבינו גרשום מאור עיני הגולה ומצאתי בדבריו מפרש כן וכו'" (שו"ת הראב"ן (בסוף הספר) ד"ה והא דסנדל).
תורתו
מקובל לראות ברגמ"ה את מקים המרכז התורני האשכנזי, לאחר ירידת המרכז בבבל וסוף תקופת הגאונים. הוא כתב תשובות רבות, אשר מהם נשארו בידינו כ-120 תשובות. חיבר פירוש על הש"ס אשר נשארו ממנו פירוש על מסכתות אחדות.
תלמידיו
רבינו יעקב בן יקר, רבו של רש"י.
תקנות וחרמים
חיבר תקנות וחרמים שנודעו בכינוי חרם דרבינו גרשום, מהם - שלא לישא שתי נשים; שלא לגרש אשה בעל כרחה; שלא לקרוא במכתבי הזולת בלי רשות ועוד.