ניטל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 32: | שורה 32: | ||
* הרב טוביה פריינד, '''[http://www.shturem.net/images/news/60917_news_24122012_5791.pdf ושמחת בחגיך - טבת]'''{{הערה|הובא בקובץ 'קהילות - מגזין רבני אירופה' טבת-שבט ה'תשע"ג, עמ' 20-29.}}, הוצאת אוצר פוסקים | * הרב טוביה פריינד, '''[http://www.shturem.net/images/news/60917_news_24122012_5791.pdf ושמחת בחגיך - טבת]'''{{הערה|הובא בקובץ 'קהילות - מגזין רבני אירופה' טבת-שבט ה'תשע"ג, עמ' 20-29.}}, הוצאת אוצר פוסקים | ||
* הרב מרדכי מנשה לאופר, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=547&ArticleID=1594 מה עושים בניטל?], מתוך 'התקשרות' גיליון 544 | * הרב מרדכי מנשה לאופר, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=547&ArticleID=1594 מה עושים בניטל?], מתוך 'התקשרות' גיליון 544 | ||
* הרב משה מנדל שקלארש, '''חיי משה''' יו"ד ח"א עמ' פג-פו | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == |
גרסה מ־05:54, 7 בינואר 2013
|
מנהג של קהילות מסויימות (בעיקר מקרב החסידים) בליל לידת אותו האיש שלא ללמוד תורה, להמנע מתשמיש המיטה ולנהוג במנהגי אבלות.
המנהג שלא ללמוד תורה
במקומות רבים נהגו שלא ללמוד תורה בליל הניטל.
טעמו
ישנם כמה טעמים למנהג זה:
- מפני הסכנה - הגויים (הנוצרים) היו מכים באכזריות והורגים את כל מי שהולך ברחוב בלילה זה, ולכן היה מסוכן ללכת לבית הכנסת ובית המדרש (מפענח נעלמים[1] ר"ס ד). כמו כן, היה מסוכן ללמוד בבית, שכן הגויים היו מעלילים על מי שהיה נר דולק בביתו שהוא יצא לרחוב (שם).
- בלילה זה צריך התגברות יתירה להחליש כח הסיטרא אחרא, שלא תתגבר ח"ו על הקדושה, ולכן צריך דביקות גדול בהבורא ית"ש, ובזמן שלומדים הלכה א"א להיות עסוק בדבקות[2], ולכן נהגו ישראל לבטל אז לימודם, כדי שיכוונו דעתם רק לדביקות הבורא לבטל עי"ז כח הסט"א ע"כ. (בשם המהר"ש מבעלזא זי"ע - מפענח נעלמים שם הערה סח בשם שו"ת דברי ישראל[3] ח"ב סי' כא).
- שלא לתת כח בקליפות -
- למניעת קיטרוג - משום שהגויים היו קמים בחצות ליל אידם להולל, לשמוח ולהשתכר, וכדי שלא יהיה קטרוג שהם קמים לפני עם ישראל היו מדקדקים ללכת לישון מוקדם ולקום בחצות לילה ולעסוק בתורה (שו"ת ודרשת וחקרת ח"א עמ' קמז בשם החת"ס באגרות סופרים סי' ב).
גדריו
תאריך הניטל
הכינוי "ניטל" או "ניתל" ומשמעותו
מנהגי האבלות
בארץ ישראל
לקריאה נוספת
- הב ישראל וועלץ, שו"ת דברי ישראל ח"ב-יו"ד סימן כא, עמ' כח ואילך
- הרב מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד, ליל "ניטל", מתוך: שערי הלכה ומנהג, ח"ג-יו"ד סימן כא, עמ' סד-סז[4]
- הרב יחזקאל סלומון, "ניטל" במקורות, בקובץ אור ישראל, מאנסי ניו יורק, כסלו תשנ"ו, שנה א גליון ב, עמ' קלג-קמז
- בענין ליל חגם הנקרא "ניטל", הרב יוסף ליברמן שליט"א. בקובץ מוריה עט ופא, עמ' קלא-קמא[5]
- הרב אהרן יהודה גרוסמן, שו"ת ודרשת וחקרת, ח"א, ירושלים תשנ"ו, יו"ד סי' טו, עמ' קמו-קמח
- הרב טוביה פריינד, ושמחת בחגיך - טבת[6], הוצאת אוצר פוסקים
- הרב מרדכי מנשה לאופר, מה עושים בניטל?, מתוך 'התקשרות' גיליון 544
- הרב משה מנדל שקלארש, חיי משה יו"ד ח"א עמ' פג-פו
קישורים חיצוניים
- מהו ליל הניטל, זמנו ומנהגיו - פורום אוצר החכמה
- הוראות הרבי לניטל - COL חב"ד און-ליין
הערות שוליים
- ↑ תוספת לשו"ת 'יד חנוך' (מהד' ברוקלין תש"ס) מאת ר' חנוך הניך ב"ר יוסף דוד [מאיר - טייטלבוים] (גליציה תרמ"ד - סאטמר תש"ג). המחבר היה אב"ד של העיר סאסוב שבגליציה, ובסוף ימיו רב העיר קרצקי. כתב ספרים רבים, ביניהם 'עיר חנוך' על התורה, הגהות על המדרשים ועוד.
- ↑ עי' נפש החיים (שער ד כולו, ופרט פ"י). ועפ"ז ביאר הבעש"ט את מאמר חז"ל (ברכות לא.): "אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרהו" בדרך דרוש, ש'חברו' הכוונה לקב"ה, וכוונת המאמר: אל יפטר האדם מדביקות הבורא ברוך הוא אלא מתוך דבר הלכה, שרק כשלומד פטור מדביקות, דמתוך כך שפטור ממחשבה אחרת בלימודו, זוכרהו למה שלמד, משא"כ אם היה חושב גם בלימודו בדביקות לא היה יכול לרכז כל כך מחשבותיו ללמודו.
- ↑ מאת הרב ישראל וועלץ זצ"ל, אב"ד בודאפשט שעלה לירושלים (ידיד של הציץ אליעזר).
- ↑ בעניין זה ראה גם בבקובץ 'התקשרות' גיליון 706.
- ↑ נדפס בשנית ב"קובץ המועדים" לחנוכה ופורים, הוצאת מכון ירושלים תשס"ב.
- ↑ הובא בקובץ 'קהילות - מגזין רבני אירופה' טבת-שבט ה'תשע"ג, עמ' 20-29.