שיחה:רבי משה זכות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←קטעים שהוסרו: פסקה חדשה) |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
הקטעים הבאים הוסרו על ידי: | הקטעים הבאים הוסרו על ידי: | ||
* <nowiki>"==הרקע ההיסטורי==</nowiki> | * <nowiki>"==הרקע ההיסטורי==</nowiki>{{ש}}בשנת תרפ"ו, ר' אבא אפלבוים, מלבוב, כתב על [http://www.halachabrura.org/library/library7h.htm תולדותיו ושיטתו הקבלית]. הוא כלל ב"תוכן הענינים" לספרו, בין השאר, את הנושאים הבאים:{{ש}}"'''פרק א'''{{ש}}גלות יהודה אשר בספרד התלקטו בתורגמה (טורקיה). קרן אור הגיה להם מארץ הולנדיה (הולנד). העיר אמסטרדם היתה בימי המאה הרביעית והחמישית ( כנראה המאה ה-14 והמאה ה-15) למרכז היהדות, ונקראת "ירושלים החדשה" .לרבע מאות הספרדים שם היו כבר שלוש מאות בתים גדולים. העדה האמסטרדמית היתה לאם בישראל.{{ש}}שלש קהילות היו שם שנקראו על שם בתי כנסיותיהן. יסוד התלמוד תורה והישיבה "עץ חיים" מדורו של "הישיבה" ההיא למחלקותיה, סדר הלימוד שבו. ר"מ זכות ויחוסו להישיבה ההיא.{{ש}}'''פרק ב'''{{ש}}המשפחה המפוארת "זכותא" והגדול שבה ר"א זכותא בן בנו של ר"א, זה ר' אברהם זכותא (Zacuta Lasitamus) השני (הבן השני) (נסע) להולנד. הולדתו בקצרה (תולדות חייו) רמ"ז הוא מיוצאי חלציו. רמ"ז לא היה תלמיד חכם כדעת ההיסטוריקים. ולא ישב על ספסל אחד עם שפינוזה. נטיית הרמ"ז עוד בימי ילדותו לקבלה. נסיעתו לארץ פולין ומשם לאיטליה. לימודיו אצל המקובל ר' בנימין הלוי. חשקו לנסוע לארץ ישראל. ישיבתו בווניציאה" | ||
:;אין בו חידוש גדול ביחס לערך, והוא מיותר, ובסופו יש פגיעה חמור בכבודו של הרמ"ז. | |||
בשנת תרפ"ו, ר' אבא אפלבוים, מלבוב, כתב על [http://www.halachabrura.org/library/library7h.htm תולדותיו ושיטתו הקבלית]. הוא כלל ב"תוכן הענינים" לספרו, בין השאר, את הנושאים הבאים: | |||
"'''פרק א''' | |||
גלות יהודה אשר בספרד התלקטו בתורגמה (טורקיה). קרן אור הגיה להם מארץ הולנדיה (הולנד). העיר אמסטרדם היתה בימי המאה הרביעית והחמישית ( כנראה המאה ה-14 והמאה ה-15) למרכז היהדות, ונקראת "ירושלים החדשה" .לרבע מאות הספרדים שם היו כבר שלוש מאות בתים גדולים. העדה האמסטרדמית היתה לאם בישראל . | |||
שלש קהילות היו שם שנקראו על שם בתי כנסיותיהן. יסוד התלמוד תורה והישיבה "עץ חיים" מדורו של "הישיבה" ההיא למחלקותיה, סדר הלימוד שבו. ר"מ זכות ויחוסו להישיבה ההיא. | |||
'''פרק ב''' | |||
המשפחה המפוארת "זכותא" והגדול שבה ר"א זכותא בן בנו של ר"א, זה ר' אברהם זכותא (Zacuta Lasitamus) השני (הבן השני) (נסע) להולנד. הולדתו בקצרה (תולדות חייו) רמ"ז הוא מיוצאי חלציו. רמ"ז לא היה תלמיד חכם כדעת ההיסטוריקים. ולא ישב על ספסל אחד עם שפינוזה. נטיית הרמ"ז עוד בימי ילדותו לקבלה. נסיעתו לארץ פולין ומשם לאיטליה. לימודיו אצל המקובל ר' בנימין הלוי. חשקו לנסוע לארץ ישראל. ישיבתו בווניציאה" | |||
;אין בו חידוש גדול ביחס לערך, והוא מיותר, ובסופו יש פגיעה חמור בכבודו של הרמ"ז. | |||
* "בבטאון "בפעמים" מדגישה פרופ' דבורה ברגמן מדגישה את משחק האור והצל במחזהו "תפתה ערוך". וכך היא כותבת: " הן במובן הראשוני והן במשמעות המטאפורית -- נהירות ועמימות. היא מחלקת את היצירה לאזורים של עמימות ובהירות קוגניטיביים, מציגה את ההתפתחות בדמותו של הגיבור על פי היחסים בין קטבים אלה, ומציגה את היצירה על רקע התפיסות הברוקיות של המציאות כאשליה, כתאטרון מקסים, כחידה וכהוויה מופלאה. לבסוף משווה המחברת בין "תפתה ערוך" לבין האור והצל בציורי רמברנדט" " | * "בבטאון "בפעמים" מדגישה פרופ' דבורה ברגמן מדגישה את משחק האור והצל במחזהו "תפתה ערוך". וכך היא כותבת: " הן במובן הראשוני והן במשמעות המטאפורית -- נהירות ועמימות. היא מחלקת את היצירה לאזורים של עמימות ובהירות קוגניטיביים, מציגה את ההתפתחות בדמותו של הגיבור על פי היחסים בין קטבים אלה, ומציגה את היצירה על רקע התפיסות הברוקיות של המציאות כאשליה, כתאטרון מקסים, כחידה וכהוויה מופלאה. לבסוף משווה המחברת בין "תפתה ערוך" לבין האור והצל בציורי רמברנדט" " | ||
:;התוכן איננו תורני. | |||
;התוכן איננו תורני. | |||
בברכה, [[משתמש:אריאל ביגל נ"י|אריאל ביגל נ"י]] ([[שיחת משתמש:אריאל ביגל נ"י|שיחה]]) 18:25, 18 בפברואר 2013 (IST) | בברכה, [[משתמש:אריאל ביגל נ"י|אריאל ביגל נ"י]] ([[שיחת משתמש:אריאל ביגל נ"י|שיחה]]) 18:25, 18 בפברואר 2013 (IST) | ||
גרסה אחרונה מ־05:30, 20 בפברואר 2013
|
|
קטעים שהוסרו[עריכה]
הקטעים הבאים הוסרו על ידי:
- "==הרקע ההיסטורי==
בשנת תרפ"ו, ר' אבא אפלבוים, מלבוב, כתב על תולדותיו ושיטתו הקבלית. הוא כלל ב"תוכן הענינים" לספרו, בין השאר, את הנושאים הבאים:
"פרק א
גלות יהודה אשר בספרד התלקטו בתורגמה (טורקיה). קרן אור הגיה להם מארץ הולנדיה (הולנד). העיר אמסטרדם היתה בימי המאה הרביעית והחמישית ( כנראה המאה ה-14 והמאה ה-15) למרכז היהדות, ונקראת "ירושלים החדשה" .לרבע מאות הספרדים שם היו כבר שלוש מאות בתים גדולים. העדה האמסטרדמית היתה לאם בישראל.
שלש קהילות היו שם שנקראו על שם בתי כנסיותיהן. יסוד התלמוד תורה והישיבה "עץ חיים" מדורו של "הישיבה" ההיא למחלקותיה, סדר הלימוד שבו. ר"מ זכות ויחוסו להישיבה ההיא.
פרק ב
המשפחה המפוארת "זכותא" והגדול שבה ר"א זכותא בן בנו של ר"א, זה ר' אברהם זכותא (Zacuta Lasitamus) השני (הבן השני) (נסע) להולנד. הולדתו בקצרה (תולדות חייו) רמ"ז הוא מיוצאי חלציו. רמ"ז לא היה תלמיד חכם כדעת ההיסטוריקים. ולא ישב על ספסל אחד עם שפינוזה. נטיית הרמ"ז עוד בימי ילדותו לקבלה. נסיעתו לארץ פולין ומשם לאיטליה. לימודיו אצל המקובל ר' בנימין הלוי. חשקו לנסוע לארץ ישראל. ישיבתו בווניציאה"
- אין בו חידוש גדול ביחס לערך, והוא מיותר, ובסופו יש פגיעה חמור בכבודו של הרמ"ז.
- "בבטאון "בפעמים" מדגישה פרופ' דבורה ברגמן מדגישה את משחק האור והצל במחזהו "תפתה ערוך". וכך היא כותבת: " הן במובן הראשוני והן במשמעות המטאפורית -- נהירות ועמימות. היא מחלקת את היצירה לאזורים של עמימות ובהירות קוגניטיביים, מציגה את ההתפתחות בדמותו של הגיבור על פי היחסים בין קטבים אלה, ומציגה את היצירה על רקע התפיסות הברוקיות של המציאות כאשליה, כתאטרון מקסים, כחידה וכהוויה מופלאה. לבסוף משווה המחברת בין "תפתה ערוך" לבין האור והצל בציורי רמברנדט" "
- התוכן איננו תורני.
בברכה, אריאל ביגל נ"י (שיחה) 18:25, 18 בפברואר 2013 (IST)