41
עריכות
רבי חיים יוסף דוד אזולאי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לשכתב|סגנון לא אנציקלופדי}} | {{לשכתב|סגנון לא אנציקלופדי}} | ||
[[תמונה:Hida.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איורו של רבי יוסף חיים אזולאי- החיד"א]] | [[תמונה:Hida.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איורו של רבי יוסף חיים אזולאי- החיד"א]] | ||
'''הרב חיים יוסף דוד אזולאי''' (החיד"א), היה [[ | '''הרב חיים יוסף דוד אזולאי''' (החיד"א), היה [[שד"ר]] - שְׁלוּחָא דְּרַבָּנָן <ref>שליח ואוסף תרומות</ref> . מגדולי הפוסקים ומקובל. העתיק ספרים וכתבי יד עתיקים ונמנה עם ראשוני הביבליוגרפים העברים. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
מספרים שכאשר נולד היה בן 7 חודשים, חשבו אותו למת ועזבו אותו וזקנתו הצילה אותו. למד תורה יומם ולילה, בעוני רב ואכל "רק לחם נקודים כל ימי החול". בן 17 כתב את ספרו הראשון "שער יוסף" על מסכת הוריות. | מספרים שכאשר נולד היה בן 7 חודשים, חשבו אותו למת ועזבו אותו וזקנתו הצילה אותו. למד תורה יומם ולילה, בעוני רב ואכל "רק לחם נקודים כל ימי החול". בן 17 כתב את ספרו הראשון "שער יוסף" על מסכת הוריות. | ||
להרב חיד"א היו שני בנים ושתי בנות. כאשר היה בשליחות מצווה ב[[טוניס]], בשנת תקל"ד (1774), קבל אגרת מ[[ליוורנו]] ובה נמסר לו על | להרב חיד"א היו שני בנים ושתי בנות. כאשר היה בשליחות מצווה ב[[טוניס]], בשנת תקל"ד (1774), קבל אגרת מ[[ליוורנו]] ובה נמסר לו על פטירת רעייתו. בספר תולדות החיד"א כתוב ש"היתה יחידה בדורה בחכמה בצניעות נקיות וכ"ו". איש לא ידע עך כך כדי שלא יציעו לא אישה משם. | ||
בנו בכורו היה הרב אברהם, גדול בתורה ובחכמה, יצא בשליחות למדינות [[אשכנז]] ו[[פולין]] ונפטר בחיי אביו. בנו של רבי אברהם, רבי נסים זרחיה היה רב ב[[צפת]]. אף הוא מת, תחת מפולת מרעידת האדמה בשנת תקצ"ו (1837). | בנו בכורו היה הרב אברהם, גדול בתורה ובחכמה, יצא בשליחות למדינות [[אשכנז]] ו[[פולין]] ונפטר בחיי אביו. בנו של רבי אברהם, רבי נסים זרחיה היה רב ב[[צפת]]. אף הוא מת, תחת מפולת מרעידת האדמה בשנת תקצ"ו (1837). | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
בשנת תשט"ז 1956 ,במלאות מאה וחמישים שנה לפטירתו, הועלו עצמותיו ארצה והוא נקבר בהר המנוחות ביום כ' באייר. היתה זו יוזמתו של הרב הראשי לישראל, [[הרב יצחק נסים]] שהייתה לו חיבה מיוחדת לפועלו ולכתביו. שותף ליוזמתו היה שלמה אומברטו נכון נשיא ארגון יוצאי איטליה בישראל, אשר העלה קרוב לארבעים [[ארון קודש|ארונות קודש]] מבתי כנסת עזובים באיטליה לבתי כנסת בישראל. | בשנת תשט"ז 1956 ,במלאות מאה וחמישים שנה לפטירתו, הועלו עצמותיו ארצה והוא נקבר בהר המנוחות ביום כ' באייר. היתה זו יוזמתו של הרב הראשי לישראל, [[הרב יצחק נסים]] שהייתה לו חיבה מיוחדת לפועלו ולכתביו. שותף ליוזמתו היה שלמה אומברטו נכון נשיא ארגון יוצאי איטליה בישראל, אשר העלה קרוב לארבעים [[ארון קודש|ארונות קודש]] מבתי כנסת עזובים באיטליה לבתי כנסת בישראל. | ||
בעת פתיחת הארון ארעו דברים מדהימים [ראה בספר "דורש טוב לעמו" על מרן רבי מרדכי אליהו | בעת פתיחת הארון ארעו דברים מדהימים [ראה בספר "דורש טוב לעמו" על מרן רבי מרדכי אליהו זצוק"ל, שהיה חלק ממעלי הארון]. | ||