יצחק אבינו: הבדלים בין גרסאות בדף

יצחק מברך את יעקב, רבקה עומדת ברקע - ציור של גוסט דורא - מקור:ויקישיתוף - Tomisti

יצחק אבינו (2048 -2228) לבריאת העולם נמנה על "שלושת האבות", יחד עם אברהם אבינו ויעקב אבינו. הוא נולד בארץ. בן ארבעים שנה נישא ל"רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה" (כ"ה,י"ט). רבקה אימנו, שרה אימנו ורחל אימנו היתה עקרה. יצחק התפלל והיא הרתה לתאומים, וכך הכתוב מתאר אותם:" וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי (גֹייִם) [גוֹיִם] בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר(כ"ג). וכאשר היה בן 60 הם נולדו:

• וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו" (כ"ה)
• וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב (כ"ו)

ועליהם נאמר :"וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים"(כ"ז)

רש"י מפרש את ההדגש בכתוב, ד"ה:"אברהם הוליד את יצחק" - על ידי שכתב הכתוב יצחק בן אברהם הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק, לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה, שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו.

מה עשה הקב"ה? צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק, וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם היה, שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק.

רש"י מתיחס גם לייחוסה של רבקה אימנו על ידי פרוש ד"ה: "בת בתואל מפדן ארם אחות לבן" - וכי עדיין לא נכתב שהיא בת בתואל ואחות לבן ומפדן ארם?! אלא להגיד שבחה שהייתה בת רשע ואחות רשע ומקומה אנשי רשע, ולא למדה ממעשיהם.

"עולה תמימה"

כאשר הכתוב מספר כי יצחק אבינו לקח את רבקה כאשר היה בן ששים שנה, רש"י מבאר זאת ומוסיף ליצחק את הכינוי התואם את תכונותיו:"בן שישים שנה - עשר שנים משנשאה עד שנעשית בת שלוש עשרה שנה וראויה להריון, ועשר שנים הללו צפה והמתין לה כמו שעשה אביו לשרה, כיון שלא נתעברה ידע שהיא עקרה והתפלל עליה. ושפחה לא רצה לישא, לפי שנתקדש בהר המוריה להיות עולה תמימה.

למרות הרעב בארץ, יצחק אינו יורד למצרים כמו אביו ובנו. כתב על כך במדרש רבה:גור בארץ הזאת - "אמר רבי הושעיה: את עולה תמימה. מה עולה אם יצאת חוץ לקלעים היא נפסלת, אף את אם יצאת חוץ לארץ, נפסלת!"

ועוד אמרו אמרו רבותינו בבראשית רבה : אתה עולה תמימה ואין חוצה לארץ כדי לך.

ולדעתי נכלל עוד בענין רמיזה בעתיד, כי גלות אברהם אל מצרים מפני הרעב רמז שיגלו בניו שם. ולכתו אל אבימלך לא היה גלות כי שם היה יושב ברצונו. אבל ירידתו של יצחק שם מפני הרעב ירמוז לגלות, כי גלה ממקומו בעל כרחו והלך אל ארץ אחרת. והנה היה גלותו ממקומו אל ארץ פלשתים שהיא ארץ מגורי אביו, וירמוז לגלות בבל שהוא מקום מגורי אבותם שהיו באור כשדים:

ודע כי הגלות הנזכר ירמוז למעשה יצחק, כאשר לא לקחו אשתו, ולא היה לו שם רק הגלות והפחד, ומתחילה אמר הנוגע באיש הזה ובאשתו מות יומת - ולימים חזר בו ואמר לך מעמנו - ואחרי כן חזרו אליו בברית, וכן גלות בבל גלו שם מפני זלעפות רעב, ומעת היותם שם לא עבדום ולא ענו אותם, אבל היו גדוליהם שרים במלכות, ואחרי כן אמרו מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל (עזרא א ג), והזהירו עליהם שרי עבר הנהר והפחות ואחרי כן בטלו הבנין והות בטלא עד זמן ועידן אחרי כן חזרו ונתנו רשות בבנין והזהירו ואמרו די להון מהקרבין ניחוחין לאלה שמיא ומצלין לחיי מלכא ובנוהי (שם ו י). (ס"ד. ג').