41
עריכות
שיחת משתמש:משולם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הרב עובדיה יוסף
| שורה 21: | שורה 21: | ||
::::1. אכן, צריך להקפיד לערוך את הגרסאות הטובות.{{ש}}2. הדוגמה של לשים כיפה אכן איננה מרכזית כ"כ, אך דווקא בהלכות צניעות הוכנסו פסקיו המרכזיים. הייתי מצפה שיעשו כך גם בהלכות שבת (היתר פסיק רישא דלא ניחא ליה באיסור דרבנן; ועוד), חגים, תפילה, נדה, עגונות ועוד. אכן, יש ערך גדול בביאור שיטת הפסיקה שלו, ויש על זה פסקה (שראויה להשלמה), אך יש גם חשיבות בציון וציטוט פסקים שלו (למשל, הפסיקה המתנגדת לחדר ייחוד איננה מרכזית בשיטת הפסיקה שלו, וזה די נדיר שהוא מעדיף מנהג - שלא בכל המקומות/העדות נהגו בו - על פסק השו"ע, ואעפ"כ זה פסק מרכזי שראוי להיכנס לערך).{{ש}}בנוסף, הרב עובדיה נחשב לפוסק מקל, והוא לא מנסה להתכחש לציור הזה אלא להפך, מחזק אותו באמירות כמו "כוח דהיתרא עדיף" (ועוד אמירות שידועות לכל), וראוי שהכיוון הזה יובא בערך. (הביטוי "לא נוקט בחומרות כשאין צורך" הוא בעייתי, כי בעיניו אין צורך ובעיני פוסקים אחרים יש צורך, וזה בדיוק מה שהופך אותו ל"מקל", ובפרט כשהוא בא במודע מתוך גישה כזו).{{ש}}3. אכן, יש לבאר בקצרה את עמדתו בעניין קבלת השולחן ערוך (ללא ריבוי מקורות מהפוסקים בדורות הקודמים, דבר שנתון לוויכוח תורני), ואת הגבולות שהוא נותן לכללים אלו: ספק ספיקא, מנהג (ואיזה מנהג) ועוד. (לגבי הורדת פסקי הלכות אחרים - הסברתי את התנגדותי).{{ש}}כל טוב! --[[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ"מ?|שיחה]]) 16:02, 13 במרץ 2013 (IST) | ::::1. אכן, צריך להקפיד לערוך את הגרסאות הטובות.{{ש}}2. הדוגמה של לשים כיפה אכן איננה מרכזית כ"כ, אך דווקא בהלכות צניעות הוכנסו פסקיו המרכזיים. הייתי מצפה שיעשו כך גם בהלכות שבת (היתר פסיק רישא דלא ניחא ליה באיסור דרבנן; ועוד), חגים, תפילה, נדה, עגונות ועוד. אכן, יש ערך גדול בביאור שיטת הפסיקה שלו, ויש על זה פסקה (שראויה להשלמה), אך יש גם חשיבות בציון וציטוט פסקים שלו (למשל, הפסיקה המתנגדת לחדר ייחוד איננה מרכזית בשיטת הפסיקה שלו, וזה די נדיר שהוא מעדיף מנהג - שלא בכל המקומות/העדות נהגו בו - על פסק השו"ע, ואעפ"כ זה פסק מרכזי שראוי להיכנס לערך).{{ש}}בנוסף, הרב עובדיה נחשב לפוסק מקל, והוא לא מנסה להתכחש לציור הזה אלא להפך, מחזק אותו באמירות כמו "כוח דהיתרא עדיף" (ועוד אמירות שידועות לכל), וראוי שהכיוון הזה יובא בערך. (הביטוי "לא נוקט בחומרות כשאין צורך" הוא בעייתי, כי בעיניו אין צורך ובעיני פוסקים אחרים יש צורך, וזה בדיוק מה שהופך אותו ל"מקל", ובפרט כשהוא בא במודע מתוך גישה כזו).{{ש}}3. אכן, יש לבאר בקצרה את עמדתו בעניין קבלת השולחן ערוך (ללא ריבוי מקורות מהפוסקים בדורות הקודמים, דבר שנתון לוויכוח תורני), ואת הגבולות שהוא נותן לכללים אלו: ספק ספיקא, מנהג (ואיזה מנהג) ועוד. (לגבי הורדת פסקי הלכות אחרים - הסברתי את התנגדותי).{{ש}}כל טוב! --[[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ"מ?|שיחה]]) 16:02, 13 במרץ 2013 (IST) | ||
::::::: 1. אני לא רגיל כ"ב לפורמט, ומודה על ההסבר. | |||
::::::: 2 על כל פיסקה זו יש לערער ואתחיל בדוגמא אחת, שתענה על כל מה שכתבת, ואח"כ בפרוטרוט. יש פסק של הרב עובדיה יוסף האוסר לגברים ללבוש בגדי נשים בפורים וההפך, "אסור לילדות או לנשים ללבוש בגדי אנשים, וכן להיפך, אסור לילדים או לאנשים ללבוש בגדי נשים, ואפילו לשם שמחת מצוה אסור לעשות כן. ויש לשמור מאד על גדרי הצניעות והקדושה בימי הפורים." וזה בניגוד לפסק הרמ"א. הרי לך, א. פסק נוסף בענייני צניעות שהוא איננו כאן, ב. חומרא כנגד הרמ"א, אף שלא נכתבה בשולחן ערוך לאיסור, שזה חידוש כאן. מכאן תבין שלומר "פוסק מקל" זה לא מדוייק. ופסק מחמיר זהשלו איננו מובא במקבץ זה. לגבי כיפה, רציתי להוסיף כמו שהוספת שם את כל המכלול. אבל עדיין זה לא מדוייק, כי זה לא חידוש שלו, כולם מודים שזה לא חיוב מעיקר הדין (שלא בתפילה) יש היתרים של פוסקים מסויימים המתירים ללכת ללא כיפה למניעת הפסד ממון. לגבי פס"ר דלנ"ל בדרבנן, זו דעה מוסכמת על הרבה פוסקים ויש שרוצים להקל גם בדאוריתא. (ראה שיעור הרב מלמד כאן http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=3855) לגבי חגים ונדה שהזכרת, יש בהחלט חידושים רבים, אבל זה הרבה ואפשר אם תרצה, להביא. לגבי עגונות זה יותר דברים ספציפיים אבל גם שם יש צירופי כמה סברות וס"ס, אולי כללים אלו להתיר, הם מושג חדש (כוחא דהתירא עדיף, הוא פתגם בהשאלה מתחילת מס' ביצה, ממנו רואים שכדי להתיר צריך להיות ת"ח גדול יותר. ). דווקא את הפסק על חדר יחוד צריך להביא כפסק מנחה, לשמור על המסורת ועל הפסיקה הספרדית. לגבי קבלת השו"ע , כתוב, קיבלנו הוראותיו בין להקל ובין להחמיר. | |||
לגבי הל' צניעות המובאים שם, אינם מקיפים וגם לא מדוייקים, כמו שתיקנת שם כבר. למשל: דין זה: הנשים יכולות להוציא את האנשים ידי חובת קידוש, הואיל והן מצוות על קידוש כמותם, ומשום צניעות, נכון שהאשה לא תקדש על היין להוציא אנשים ידי חובה אלא כשהם מבני ביתה.(המקור לפי הלכה יומית, מדברים שכתב הרב ב"קול סיני" וזה ע"פ המשנ"ב. ) או : דבר זה שמעיקר הדין אין האשה צריכה ללכת בביתה עם כיסוי ראש, אבל המחמירה בזה ע"פ הזוה"ק, תבורך. ועוד ועוד. | ::::::לגבי הל' צניעות המובאים שם, אינם מקיפים וגם לא מדוייקים, כמו שתיקנת שם כבר. למשל: דין זה: הנשים יכולות להוציא את האנשים ידי חובת קידוש, הואיל והן מצוות על קידוש כמותם, ומשום צניעות, נכון שהאשה לא תקדש על היין להוציא אנשים ידי חובה אלא כשהם מבני ביתה.(המקור לפי הלכה יומית, מדברים שכתב הרב ב"קול סיני" וזה ע"פ המשנ"ב. ) או : דבר זה שמעיקר הדין אין האשה צריכה ללכת בביתה עם כיסוי ראש, אבל המחמירה בזה ע"פ הזוה"ק, תבורך. ועוד ועוד. | ||
ולגבי הפרדה לבנים ולבנות הובא רק ההיתר בלי האיסור: וכבר לפני כשלשים שנה, בכנס חירום של רבני ארץ ישראל, יצאה הסכמה בכתב, מטעמו של מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, יחד עם ידידו האדמו"ר הקדוש רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל (באבא סאלי), ובה כתבו שחלילה להקים בתי ספר מעורבים לבנים ולבנות יחדיו, והעושה כן אסור לשתף עמו פעולה, שהוא פורץ גדר הצניעות, ויש להבדילו מקהל עדת ישראל. וברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם, לשמור את משמרת הקדושה והטהרה בישראל, שבכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה. (ולפי שהזכרנו את האדמו"ר רבי ישראל אביחצירא, כאן ההזדמנות להזכיר גם את גודל הערכתו ואהבתו כלפי מרן רבינו הגדול שליט"א, כי בעת שהיה מגיע אצלו מרן שליט"א, היה האדמו"ר קם בפניו מלא קומתו, והיה מברך על ראיית פני רבינו שליט"א, ברכת "שחלק מחכמתו ליראיו" בשם ומלכות, והיה קורא עליו את הפסוק "וישראל אהב את יוסף", ואמר לנאמן ביתו באותה עת, (הרב אברג'יל שליט"א), כי נשמתו של מרן שליט"א היא מזמן הגאונים, ולא היה ראוי לדור שתרד בזמנו. כל כך היה אוהב את מרן שליט"א, עד שתמיד היה מצטער שלא ידע מראש על ביקורו של הרב, שאילו היה יודע, היה נערך כראוי לאותו ביקור). | ולגבי הפרדה לבנים ולבנות הובא רק ההיתר בלי האיסור: וכבר לפני כשלשים שנה, בכנס חירום של רבני ארץ ישראל, יצאה הסכמה בכתב, מטעמו של מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, יחד עם ידידו האדמו"ר הקדוש רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל (באבא סאלי), ובה כתבו שחלילה להקים בתי ספר מעורבים לבנים ולבנות יחדיו, והעושה כן אסור לשתף עמו פעולה, שהוא פורץ גדר הצניעות, ויש להבדילו מקהל עדת ישראל. וברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם, לשמור את משמרת הקדושה והטהרה בישראל, שבכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה. (ולפי שהזכרנו את האדמו"ר רבי ישראל אביחצירא, כאן ההזדמנות להזכיר גם את גודל הערכתו ואהבתו כלפי מרן רבינו הגדול שליט"א, כי בעת שהיה מגיע אצלו מרן שליט"א, היה האדמו"ר קם בפניו מלא קומתו, והיה מברך על ראיית פני רבינו שליט"א, ברכת "שחלק מחכמתו ליראיו" בשם ומלכות, והיה קורא עליו את הפסוק "וישראל אהב את יוסף", ואמר לנאמן ביתו באותה עת, (הרב אברג'יל שליט"א), כי נשמתו של מרן שליט"א היא מזמן הגאונים, ולא היה ראוי לדור שתרד בזמנו. כל כך היה אוהב את מרן שליט"א, עד שתמיד היה מצטער שלא ידע מראש על ביקורו של הרב, שאילו היה יודע, היה נערך כראוי לאותו ביקור). | ||