רבי שלום נח ברזובסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Slonim.jpg|שמאל|ממוזער|200px| רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים]] | [[תמונה:Slonim.jpg|שמאל|ממוזער|200px| רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים]] | ||
'''רבי שלום נח ברזובסקי''' היה ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות סלונים|סלונים]] וראש הישיבה של חסידות סלונים. נודע בזכות סדרת הספרים " | '''רבי שלום נח ברזובסקי''' היה ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות סלונים|סלונים]] וראש הישיבה של חסידות סלונים. נודע בזכות סדרת הספרים "'''נתיבות שלום'''". | ||
נולד בי"ד ב[[אב]] תרע"ד לר' משה אברהם ברזובסקי בעיירה מוש.{{ש}} | נולד בי"ד ב[[אב]] תרע"ד לר' משה אברהם ברזובסקי בעיירה מוש.{{ש}} | ||
כבר בצעירותו יצא שמעו כגאון עצום בתורה וחסידי סלונים התפארו שבחצרם קיים "עילוי". בשנת תרצ"ו עלה ל[[ארץ ישראל]]. | כבר בצעירותו יצא שמעו כגאון עצום בתורה וחסידי סלונים התפארו שבחצרם קיים "עילוי". בשנת תרצ"ו עלה ל[[ארץ ישראל]]. | ||
שימש כראש [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[תל אביב]], המשוייכת ל[[חסידות חב"ד]]. בשנת תש"ב, עם הקמת ישיבת | שימש כראש [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[תל אביב]], המשוייכת ל[[חסידות חב"ד]]. בשנת תש"ב, עם הקמת [[ישיבת בית אברהם]] של חסידות סלונים, החל לשמש בה כר"מ, ןבהמשך מונה לראש הישיבה. בין תלמידיו אז היה [[הרב יחיאל פישל איזנבאך]], ימים ראש [[ישיבת המקובלים שער השמים]]. לאחר [[השואה]] פעל רבות לשיקום החסידות. | ||
נישא לבתו של האדמו"ר רבי אברהם ויינברג (השלישי) מסלונים, ובשנת תשמ"א מונה לאדמו"ר, עוד בחיי חמיו, על ידי חלק מהחסידים. שאר החסידים שלא קבלו את הכתרתו כאדמו"ר, פרשו | נישא לבתו של האדמו"ר [[רבי אברהם ויינברג (השלישי)]] מסלונים, ובשנת תשמ"א מונה לאדמו"ר, עוד בחיי חמיו, על ידי חלק מהחסידים. שאר החסידים שלא קבלו את הכתרתו כאדמו"ר, פרשו מחסידות סלונים והקימו את חסידות "סלאנים". | ||
גם כאדמו"ר לאלפי חסידים לא שינה רבי שלום ממנהגו להיות נעים לכל הבריות והיה מקרב כל אדם בסבר פנים יפות. | גם כאדמו"ר לאלפי חסידים לא שינה רבי שלום ממנהגו להיות נעים לכל הבריות והיה מקרב כל אדם בסבר פנים יפות. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
כבר בתחילת כהונתו החל בפרוייקט הדפסת תורת אדמו"רי סלונים. | כבר בתחילת כהונתו החל בפרוייקט הדפסת תורת אדמו"רי סלונים. | ||
מפעלו המרכזי היה כתיבת סדרת ספרי [[החסידות]] הפופולרית " | מפעלו המרכזי היה כתיבת סדרת ספרי [[החסידות]] הפופולרית "נתיבות שלום", הנלמדת בכל המגזרים. הסדרה כוללת חמישה כרכים על [[חמישה חומשי תורה]], שני כרכים על מועדים ונושאים שונים, חוברות על [[חנוכה]], [[פורים]], [[השואה]] ("ההרוגה עליך"), עולם הישיבה, חינוך, [[פרקי אבות]] ועוד, ולאחרונה החלו בהוצאת נתביות שלום על [[תלמוד בבלי|הש"ס]], על פי שיעוריו בישיבה (הכרך הראשון שיצא על [[מסכת כתובות]] ו[[מסכת נדרים]]). | ||
סדרה זו זכתה לפופולריות רבה בין השאר מפני שנכתבה בשפה פשוטה וכן מפני שהרעיונות הכתובים בה הינם פשוטים יחסית. הספר תורגם לאנגלית ומופץ במדינות שונות ברחבי העולם. | סדרה זו זכתה לפופולריות רבה בין השאר מפני שנכתבה בשפה פשוטה וכן מפני שהרעיונות הכתובים בה הינם פשוטים יחסית. הספר תורגם לאנגלית ומופץ במדינות שונות ברחבי העולם. | ||
גרסה מ־21:42, 16 במרץ 2013
|
|
רבי שלום נח ברזובסקי היה האדמו"ר מסלונים וראש הישיבה של חסידות סלונים. נודע בזכות סדרת הספרים "נתיבות שלום".
נולד בי"ד באב תרע"ד לר' משה אברהם ברזובסקי בעיירה מוש.
כבר בצעירותו יצא שמעו כגאון עצום בתורה וחסידי סלונים התפארו שבחצרם קיים "עילוי". בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל.
שימש כראש ישיבת תומכי תמימים בתל אביב, המשוייכת לחסידות חב"ד. בשנת תש"ב, עם הקמת ישיבת בית אברהם של חסידות סלונים, החל לשמש בה כר"מ, ןבהמשך מונה לראש הישיבה. בין תלמידיו אז היה הרב יחיאל פישל איזנבאך, ימים ראש ישיבת המקובלים שער השמים. לאחר השואה פעל רבות לשיקום החסידות.
נישא לבתו של האדמו"ר רבי אברהם ויינברג (השלישי) מסלונים, ובשנת תשמ"א מונה לאדמו"ר, עוד בחיי חמיו, על ידי חלק מהחסידים. שאר החסידים שלא קבלו את הכתרתו כאדמו"ר, פרשו מחסידות סלונים והקימו את חסידות "סלאנים".
גם כאדמו"ר לאלפי חסידים לא שינה רבי שלום ממנהגו להיות נעים לכל הבריות והיה מקרב כל אדם בסבר פנים יפות.
הוא התמנה לחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, גם שם בלט אופיו הנעים והמפייס והרבה להשכין שלום בין אלו שחלקו. כמו כן, עמד בנשיאות "החינוך העצמאי" ו"ועד הישיבות".
כבר בתחילת כהונתו החל בפרוייקט הדפסת תורת אדמו"רי סלונים.
מפעלו המרכזי היה כתיבת סדרת ספרי החסידות הפופולרית "נתיבות שלום", הנלמדת בכל המגזרים. הסדרה כוללת חמישה כרכים על חמישה חומשי תורה, שני כרכים על מועדים ונושאים שונים, חוברות על חנוכה, פורים, השואה ("ההרוגה עליך"), עולם הישיבה, חינוך, פרקי אבות ועוד, ולאחרונה החלו בהוצאת נתביות שלום על הש"ס, על פי שיעוריו בישיבה (הכרך הראשון שיצא על מסכת כתובות ומסכת נדרים).
סדרה זו זכתה לפופולריות רבה בין השאר מפני שנכתבה בשפה פשוטה וכן מפני שהרעיונות הכתובים בה הינם פשוטים יחסית. הספר תורגם לאנגלית ומופץ במדינות שונות ברחבי העולם.
נפטר בז' באב תש"ס ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים. לאחר פטירתו בנו רבי שמואל ברזובסקי המשיכו באדמו"רות.