דג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (שוחזר מעריכות של יוסף שמח בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של רצוא ושוב) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
דג הוא בעל חיים החי | '''דג''' הוא בעל חיים החי ב[[מים]]. | ||
==בתנ"ך== | |||
*יונה הנביא נבלע על ידי דג גדול | |||
== | *אחד השערים בירושלים נקרא "שער הדגים" | ||
*כדי ש[[כשרות דגים|דג יהיה כשר]] צריכים להיות לו [[סנפיר וקשקשת]]. | ==בהלכה== | ||
*ראוי להדר לאכול דגים בשבת. | *כדי ש[[כשרות דגים|דג יהיה כשר]] צריכים להיות לו [[סנפיר וקשקשת]] <ref>ויקרא, פרשת שמיני</ref>. | ||
*ראוי להדר לאכול דגים בשבת <ref>בני יששכר</ref> . | |||
*אסור לאכול דג עם [[בשר]] ביחד (ויש נוהגים לא לאכלו יחד עם [[חלב]] ומוצריו). | *אסור לאכול דג עם [[בשר]] ביחד (ויש נוהגים לא לאכלו יחד עם [[חלב]] ומוצריו). | ||
*אסור לדוג דגים בשבת (שורשו מאיסור "[[קוצר]]" או "[[צד]]") | *אסור לדוג דגים בשבת (שורשו מאיסור "[[קוצר]]" <ref>תוספות ביצה כג:</ref> או "[[צד]]") | ||
*בליל [[ראש השנה]] נהוג לאכול דגים ולומר: "שנפרה ונרבה כדגים", ויש נהוגים לאכול ראש דג ולומר: "שנהיה לראש ולא לזנב". | *בליל [[ראש השנה]] נהוג לאכול דגים ולומר: "שנפרה ונרבה כדגים", ויש נהוגים לאכול ראש דג ולומר: "שנהיה לראש ולא לזנב". <ref>שו"ע או"ח סי' תקפג ובמפרשים שם</ref> | ||
==באגדה== | |||
*בני אדם דומים לדגים שהגדול אוכל את הקטן | |||
*ישראל דומים לדגים שכשם שהדגים מקבלים בצמאון כל טיפת מים כך ישראל מקבלים את התורה | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:דגים]] | [[קטגוריה:דגים]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:13, 28 במרץ 2013
|
|
דג הוא בעל חיים החי במים.
בתנ"ך[עריכה]
- יונה הנביא נבלע על ידי דג גדול
- אחד השערים בירושלים נקרא "שער הדגים"
בהלכה[עריכה]
- כדי שדג יהיה כשר צריכים להיות לו סנפיר וקשקשת [1].
- ראוי להדר לאכול דגים בשבת [2] .
- אסור לאכול דג עם בשר ביחד (ויש נוהגים לא לאכלו יחד עם חלב ומוצריו).
- אסור לדוג דגים בשבת (שורשו מאיסור "קוצר" [3] או "צד")
- בליל ראש השנה נהוג לאכול דגים ולומר: "שנפרה ונרבה כדגים", ויש נהוגים לאכול ראש דג ולומר: "שנהיה לראש ולא לזנב". [4]
באגדה[עריכה]
- בני אדם דומים לדגים שהגדול אוכל את הקטן
- ישראל דומים לדגים שכשם שהדגים מקבלים בצמאון כל טיפת מים כך ישראל מקבלים את התורה