הרב משה קליערס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{רב
{{רב
|שם=הרב משה קליערס
|שם=הרב משה קליערס
|תמונה=[[תמונה:Rav kliers.jpg|ממוזער]]
|תמונה=[[תמונה:Rav kliers.jpg]]
|כיתוב=רבה של [[טבריה]]
|כיתוב=מרבני [[טבריה]]
|תאריך לידה=' ב[[אדר]] תרל"ד
|תאריך לידה=' ב[[אדר]] תרל"ד
|תאריך פטירה=כ"ג ב[[שבט]] תרצ"ד
|תאריך פטירה=כ"ג ב[[שבט]] תרצ"ד

גרסה מ־12:53, 31 במרץ 2013

הרב משה קליערס
Rav kliers.jpg
מרבני טבריה
תאריך לידה ' באדר תרל"ד
תאריך פטירה כ"ג בשבט תרצ"ד
מקום פעילות טבריה

הרב משה קליערס היה רבה של טבריה וראש ישיבת 'אור תורה' בעיר.

תולדות חייו

נולד בצפת בז' באדר תרל"ד לר' מאיר ניסן קליערס, בן למשפחה מחסידי סלונים שעלתה מאוקראינה בעליית תלמידי הבעל שם טוב. מצעירותו התבלט בהתמדה וזכרון מופלאים, וכן במידותיו ובענוותנותו. בשנת תרמ"ט היה ידוע בין הרבנים שהתנגדו להיתר המכירה. בשנת תרנ"ט הוצע לו לקבל את משרת רב קהילת האשכנזים בטבריה, והוא היסס תחילה. הוא נסע לאירופה להתייעץ עם רבי שמואל ויינברג, האדמו"ר מסלונים, בעל 'דברי שמואל'. באותה הזדמנות ביקר גם את האדר"ת ואת רבי חיים מבריסק, מהם נסמך. שלושלת החכמים הללו עודדוהו לקבל את משרת הרבנות בטבריה. הוא שב לארץ והחל לכהן כרב קהילת האשכנזים בעיר. מיד עם תחילת כהונתו ייסד את ישיבת אור תורה בעיר, על יד ציון קברו של רבי מאיר בעל הנס. תלמידי הישיבה היו נשארים בישיבה בכל ימות הישיבה, וחוזרים לבתיהם רק בשבתות, על מנת שעול המשפחה לא יהיה תלוי בצווארם, ואף הוא נהג כך. כמו כן, הסתפק במועט וחי בסגפנות, ומשכורתו היתה דלה מאד. השיקע מרץ וכסף רב לפיתוח הישיבה. שמו יצא למרחוק כבקיא ומומחה במצוות התלויות בארץ. בישיבתו נהגו ללמוד את סדר זרעים, על מנת שתלמידיו גם יהיו בקיאים בהלכות אלו ויוכלו להורות בהן.

הרב קליערס עמד בקשרי מכתבים עם גדולי הרבנים, בהם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, והם העריכו זה את זה ביותר. עם זאת, התנגד ביותר לציונות ולציונות הדתית (אותה ראה כ"גשר" המגשר על התהום הפעורה בין הציונים החילונים לבין החרדים). הוא ראה בציונות ובציונות הדתית סכנה שיש להתגונן מפניה. עם זאת, השתתף יחד עם הרב קוק ורבנים נוספים ב"מסע המושבות" לחיזוק הדת במושבות ובקבוצות.

מלחמת העולם הראשונה המיטה על טבריה קשיים רבים. השלטונות העותמאניים הכריחו את יושבי העיר לקבל על עצמם אזרחות עותמאנית. התושבים שחששו כי אם יהיו נתינים עותמאניים יגויסו לצבא ויוטלו עליהם קנסות. אלו שסירבו להיות נתיתנים עותמאניים נידונו לגירוש ולהחרמת נכסיהם. כשני שלישים מיהודי העיר עזבו, התרומות פסקו והישיבה נסגרה. בפסח תרע"ז גורשו יהודים רבים מיפו ומתל אביב. כ-3000 פליטים מערים אלו הגיעו לטבריה וסביבתה, והתיישבו בסוכות עראיות על שפת הכנרת. הרב קליערס פעל ככל יכולתו לעזור להם, ונעזר לשם כך בראש העיר ת"א מאיר דיזנגוף. לאחר המלחמה פעל לשיקום יהודי העיר ולחידוש פעילות הישיבה.

נפטר בכ"ג בשבט תרצ"ד ונקבר בבית הקברות בטבריה.

ספריו

  • תורת הארץ- על ההלכות התלויות בארץ. הרב קליערס תכנן לכתוב סדרה בת עשרה כרכים, אולם הוא הספיק להוציא לאור רק כרך אחד. ספר זה מהווה ספר יסוד בהלכות אלו.
  • טבור הארץ- תולדות העיר טבריה
  • מורשת משה -שו"ת. יצא ע"י בניו בשנת תש"ל.

קישורים חיצוניים