הרב צבי יהודה מלצר: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב רפאל צבי יהודה מלצר היה רבה של רחובות וראש ישיבת הדרום (קלצק) בעיר.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בשנת תרנ"ט במיר לאביו הרב איסר זלמן מלצר. למד בישיבת נובהרדוק, והתחבב על "הסבא מונבהרדטק" רבי יוסף יוזל הורוביץ. בשנת תרפ"ה עלה עם אביו לירושלים, שם שימש כמגיד שיעור בישיבה הקטנה עץ חיים שבראשות אביו. לאחר מכן יצא למסע גיוס כספים לישיבות בארה"ב עם הרב יחזקאל סרנא, משם המשיך לפולין לכהן כמשגיח בישיבת קלצק בראשות גיסו הרב אהרן קוטלר. לאחר שנה וחצי שב לארץ ישראל, והחל ללמד בישיבת "תפארת ישראל" בחיפה, ישיבת ההישוב החדש בתל אביב ו"ישיבת תל אביב". בתקופות אלו מצבו הכלכלי היה קשה, והוא הצהיר כי הוא מוכן לקבל על עצמו כל משרה שתוצע לו. הוא נשא את בתו של הרב צבי שטיינמן- רב המושבה רחובות.

בשנת תרצ"ו נבחר לכהן כרב המושבה פרדס חנה, והפריח חיים רוחניים חדשים. בסוגיות הקשורות להנהגת הציבור הרבה להתייעץ עם אביו בירושלים. הוא ביטל את משחקי הכדורגל באצטדיון המושבה בשבת, והקים בה את ישיבת קלצק. הוא רצה להקים ישיבה תיכונית שתשלב בין לימודי קודש לבין לימודים תיכוניים, ויחד עם ישראל סדן ומיכאל צור הקימו את מדרשיית נעם במושבה, והעמידו בראשה את תללמידו הרב יהושע יגל. עם פטירת חמיו בשנת תש"ז, פנו אליו ראשי המושבה ברחובות בבקשה כי יבוא לכהן כרבה. הוא סרב, וחפץ להישאר בפרדס חנה הקטנה. הם נפגשו עם אביו, ששכנעו לקבל על עצמו את משרת הרבנות ברחובות. הוא ייסד בה סניף נוסף של ישיבת קלצק, וכן ישיבת תיכונית- ישיבת הדרום. כמו כן ייסד סמינר למורים, משראה כי הורים דתיים שולחים את ילדיהם לבתי ספר חילוניים מפני שהמורים בבתי הספר הדתיים לא היו מוסמכים. היה מהוגי רעיון ישיבות ההסדר.

הרב מלצר נודע כאיש אהוב על הבריות ועם זאת קפדן ותקיף. מסופר כי לאחר מלחמת העצמאות נערך ברחובות כנס גדול, בו הנואמים שיבחו את צה"ל ואת פעולולתיו מבלי להזכיר שם שמים. הרב מלצר תפס את המיקרופון והכריז: "גם הקב"ה עשה משהו, צריך להשמיע גם שם שמים", והמשיך לנאום בשבחי הקב"ה, עד שאחד מקציני צה"ל ניתק את הרמקול ושלח בקשה לשר הדתות לפטר את הרב מלצר. כנו כן, דיבר בתקיפות אודות כותנו על ארץ ישראל ואיסור מסירת שטחים ממנה לנכרים.

מצבתו

בשנת תשי"א פרש מרבנות העיר, והתמסר לחינוך התלמידים בישיבת הדרום וכן שימש כאב בית הדין בעיר. את מקומו מילא הרב אלימלך בר שאול. במהשך ייסד כולל לאברכים ברחובות וכן "ישיבה מקצועית" ביישוב "גן יבנה" הסמוך.

בשנת תשי"ד חלה ונטה למות, ונוסף לו השם רפאל. הרב אריה לוין ערך לו גורל הגר"א, והפסוק שעלה היה בספר ישעיהו (לח ה): "הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה". ואכן, הרב מלצר הבריא, וחי למשך חמש עשרה שנים נוספות.

נפטר בט"ו בתמוז תשכ"ט, ונקבר על יד אביו ורבו "הסבא מנובהרדוק" בחלקת הרבנים שבהר המנוחות בירושלים.

חתנו הוא הרב יהודה עמיטל, ראש ישיבת הר עציון.

מתלמידיו[עריכה]

• חתנו הרב יהודה עמיטל
• הרב יהושע מגנס- ר"מ בישיבת מרכז הרב
• הרב צבי ישראל טאו- נשיא ישיבת הר המור

קישורים חיצוניים[עריכה]

• נכדו הרב יואל עמיטל, 'סבי הרב צבי יהודה מלצר'
• הרב יהושע מגנס, 'עוד על הרב צבי יהודה מלצר