מחלוקת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
(סידור וטיפה הרחבה (בכדי לתת פתח לאחרים לערוך כראוי)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=חילוקי דעות בין [[גדולי ישראל]]|אחר=מריבה וסיכסוך|עע=[[שלום]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=חילוקי דעות בין [[גדולי ישראל]]|אחר=מריבה וסיכסוך|עע=[[שלום]]}} | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | |||
== סיבות המחלוקת == | == סיבות להיווצרות המחלוקת == | ||
משרבו תלמידי הלל ושמאי שלא שימשו כל צרכם רבתה המחלוקת {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:סוטה מז ב$סוטה מז:}} {{מקור|בבלי:סנהדרין פח ב$סנהדרין פח:}}{{מקור|)}}. והאריכו בדברים בהקדמת פירוש הרמב"ם למשנה ובספר תולדות המשנה ועריכתה (מאת [[הרב ראובן מרגליות]]). | |||
== שורשי המחלוקות == | == שורשי המחלוקות == | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[שיטת פסיקה]]; [[שיטת לימוד]]}} | |||
ישנן מחלוקות מקומיות בדין מסויים, וישנן מחלוקות עקרונות. מחלוקות עקרוניות יש הן בהשקפת עולם ובמחשבת ישראל, הן בדרך דרשות הפסוקים{{הערה|ראה [[תבנית:הידעת?/ט"ז טבת ה'תשס"ט]].}}, הן בדרך הניתוח, הן במסורות שונות והן ביחס בין הגורמים המתווים את ההלכה (פשט הפסוקים, דרשות הפסוקים, מסורות וסברא). | |||
== כללי המחלוקות == | == כללי המחלוקות == | ||
{{לשכתב|סיבה=נכתב באופן כוללני ולא מדוייק (למשל, החזו"א הסביר את דברי הכס"מ כשיטתו, דרשות בית ישי חולק על הכס"מ במעט, ועוד) וכן לא צויינו מקורות מדוייקים}} | |||
[[אמוראים]] אינם יכולים לחלוק על [[תנאים]]{{דרוש מקור}}, שני טעמים נאמרו בעניין: | |||
# האמוראים ידעו שהתנאים גדולים מהם, עד שמוכרח שבכל ויכוח האמת תהיה עם התנאים (חזון איש ועוד{{דרוש מקור}}). | |||
# האמוראים קבלו על עצמם שלא לחלוק על התנאים (כסף משנה, רבי אלחנן וסרמן, דרשות בית ישי). | |||
חכמים מאוחרים לתלמוד אינם יכולים לחלוק על התלמוד{{דרוש מקור}}. | |||
נחלקו ה[[ראשונים]] האם בכוחם לחלוק על ה[[גאונים]]{{הערה|סיכום השיטות מתוך דברי ה[[רא"ש]] {{מקור|רא"ש סנהדרין ד ו$סנהדרין פ"ד סי' ו|כן}}. וראה [[תבנית:הידעת?/כ"ג ניסן ה'תשע"א]].}}, ויש בזה כמה שיטות: | |||
* אי אפשר לחלוק על הגאונים אלא ב"קושיה מפורסמת" מהתלמוד, ואין דבר כזה שתהיה סתירה גמורה לדברי גאון מהש"ס (הראב"ד, וכנראה שגם בעל המאור). | |||
* אפשר לחלוק על הגאונים אם מביאים כנגדם ראיות חזקות הנראות לחכמי הדור (הרא"ש). | |||
* אפשר לחלוק גם בלא ראיה{{דרוש מקור}}, אלא מסברא או מפרשנות אחרת לסוגיה{{הערה|פעמים רבות נראה שעשו כך הראשונים{{דרוש מקור}}, וצריך לומר שהם חולקים על שתי הדעות הנ"ל{{דרוש מקור}}.}}. | |||
{{הערות שוליים|טורים=כן}} | |||
[[קטגוריה:השתלשלות התורה]] | [[קטגוריה:השתלשלות התורה]] | ||
גרסה מ־20:58, 4 באפריל 2013
|
|
- ערך זה עוסק בחילוקי דעות בין גדולי ישראל. אם התכוונתם למריבה וסיכסוך, עיינו בערך שלום.
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
סיבות להיווצרות המחלוקת
משרבו תלמידי הלל ושמאי שלא שימשו כל צרכם רבתה המחלוקת (סוטה מז: סנהדרין פח:). והאריכו בדברים בהקדמת פירוש הרמב"ם למשנה ובספר תולדות המשנה ועריכתה (מאת הרב ראובן מרגליות).
שורשי המחלוקות
- ערך מורחב - שיטת פסיקה; שיטת לימוד
ישנן מחלוקות מקומיות בדין מסויים, וישנן מחלוקות עקרונות. מחלוקות עקרוניות יש הן בהשקפת עולם ובמחשבת ישראל, הן בדרך דרשות הפסוקים[1], הן בדרך הניתוח, הן במסורות שונות והן ביחס בין הגורמים המתווים את ההלכה (פשט הפסוקים, דרשות הפסוקים, מסורות וסברא).
כללי המחלוקות
| יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: נכתב באופן כוללני ולא מדוייק (למשל, החזו"א הסביר את דברי הכס"מ כשיטתו, דרשות בית ישי חולק על הכס"מ במעט, ועוד) וכן לא צויינו מקורות מדוייקים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
אמוראים אינם יכולים לחלוק על תנאים(דרוש מקור), שני טעמים נאמרו בעניין:
- האמוראים ידעו שהתנאים גדולים מהם, עד שמוכרח שבכל ויכוח האמת תהיה עם התנאים (חזון איש ועוד(דרוש מקור)).
- האמוראים קבלו על עצמם שלא לחלוק על התנאים (כסף משנה, רבי אלחנן וסרמן, דרשות בית ישי).
חכמים מאוחרים לתלמוד אינם יכולים לחלוק על התלמוד(דרוש מקור).
נחלקו הראשונים האם בכוחם לחלוק על הגאונים[2], ויש בזה כמה שיטות:
- אי אפשר לחלוק על הגאונים אלא ב"קושיה מפורסמת" מהתלמוד, ואין דבר כזה שתהיה סתירה גמורה לדברי גאון מהש"ס (הראב"ד, וכנראה שגם בעל המאור).
- אפשר לחלוק על הגאונים אם מביאים כנגדם ראיות חזקות הנראות לחכמי הדור (הרא"ש).
- אפשר לחלוק גם בלא ראיה(דרוש מקור), אלא מסברא או מפרשנות אחרת לסוגיה[3].
הערות שוליים
- ↑ ראה תבנית:הידעת?/ט"ז טבת ה'תשס"ט.
- ↑ סיכום השיטות מתוך דברי הרא"ש (סנהדרין פ"ד סי' ו). וראה תבנית:הידעת?/כ"ג ניסן ה'תשע"א.
- ↑ פעמים רבות נראה שעשו כך הראשונים(דרוש מקור), וצריך לומר שהם חולקים על שתי הדעות הנ"ל(דרוש מקור).