אורות הקודש: הבדלים בין גרסאות בדף

אורות הקודש הוא ספרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק המציג את שיטתו בצורה מסודרת ומערכתית, בעריכת תלמידו הרב דוד כהן (שמכנה עצמו "המלקט והמעריך"). ספר זה כולל ארבעה כרכים. החלק הראשון היה מוכן לדפוס ברובו כבר בחיי הרב קוק אך יצא לאחר פטירתו. שני הכרכים הנוספים יצאו עוד בחייו של הרב הנזיר, והכרך הרביעי יצא לאחר פטירתו.

הרקע לכתיבת הספר

המניע לכתיבת "אורות הקודש", כפי שמספר הרב הנזיר, בהקדמה לספר, הוא הדחף שלו לפענח, לברר ולהסביר את שיטתו של הרב קוק. לאחר פגישתו הראשונה עם הרב קוק התפעל ממנו רבות עד שאמר "מצאתי לי רב". אחר שהיה איתו תקופה של שבע שנים, שאל את הרב קוק בשנת תרפ"ב האם דבריו הם רק דברי קדושה והשפעה סגולית, או שיש לו שיטה ותורה מסודרת. הרב קוק ענה לו שדבריו הם שיטה מסודרת, ונתן את שמונה פנקסים שכתב^[1] לרב הנזיר על מנת שיערוך אותם ואף ועודדו במשימה זו.

הרב קוק סמך על הרב הנזיר בעריכתו את כתבי אורות הקודש וכן שמח שמחה גדולה על כך שדברי תורתו יוצאים בצורה מסודרת.

ארבעת הכרכים יצאו לאור על ידי מוסד הרב קוק.

מבנה הספר

הספר מחולק, כאמור, לארבעה חלקים, המחולקים גם הם לשערים, מאמרים, סדרים ופרקים כמפורט:

חלק ראשון

• שער ראשון: חכמת הקודש (כולל קל"ח פרקים)
  • סדר א. חכמת האמת הכוללת
  • סדר ב. איחוד הנסתר והנגלה
  • סדר ג. איחוד הכללות והפרטות
  • סדר ד. איחוד מדע הקודש והחול
  • סדר ה. אור הרזים
  • סדר ו. קשב היחודים
  • סדר ז. התגלות אור הקודש
• שער שני: הגיון הקודש (כולל ק"ג פרקים)
  • סדר א. ההופעה הנשמתית.
  • סדר ב. הודאות המקורית.
  • סדר ג. הדמיון העליון
  • סדר ד. אחדות השכל, הרגש והרצון
  • סדר ה. מעלות הנבואה

חלק שני

• מאמר ראשון: הקודש הכללי (כולל כ"ו פרקים)
  • סדר א. הקודש הכללי העצמי
  • סדר ב. עולם הקודש והחול
• מאמר שני: החיות העולמית (כולל מ"ב פרקים)
  • סדר א. החיות האלהית העולמית
  • סדר ב. נשמת העולם
  • סדר ג. חיים עד העולם
• מאמר שלישי: האחדות הכוללת (כולל ל"ב פרקים)
  • סדר א. האחדות האלהית הכוללת
  • סדר ב. אחדות העולם והתולדה
  • סדר ג. ההכללה העליונה
• מאמר רביעי: הטוב הכללי (כולל ל"ב פרקים)
  • סדר א. הטוב הכללי האידיאלי
  • סדר ב. עומק טוב ועומק רע
  • סדר ג. עדן העתיד
• מאמר חמישי: התעלות העולם (כולל מ"ב פרקים)
  • סדר א.
  • סדר ב. ההתפתחות המתעלה
  • סדר ג. המגמה העליונה

לכרך זה נוספו שני נספחים: מקורות מהתלמוד, מדרשים, ספרי קבלה ומחקר, ומפתח תנ"ך, תפילות ופיוטים.

חלק שלישי

• שער ראשון: מוסר הקודש (כולל קל"ח פרקים)
  • סדר ראשון, המוסר האלהי
  • סדר שני, החוק והחופש העליון
  • סדר שלישי, הרמון הכללי הפועל
  • סדר רביעי, הדעת והשאיפה האצילית
  • סדר חמישי, העצמיות והמלחמה הפנימית
  • סדר ששי, יסוד הכללות
  • סדר שביעי, מגמת העדן והטוב העליון
• שער שני: דרך הקודש (כולל קס"ה פרקים)
  • סדר ראשון, עבודת הקודש
  • סדר שני, טהרת מדות הנפש
  • סדר שלישי, פרישות
  • סדר רביעי, חסידות
  • סדר חמישי, צפיה לישועה

לכרך זה נספח מפתח לתנ"ך, תפילות ופיוטים

חלק רביעי

• מאמר ראשון: האהבה הכוללת (כולל נ' פרקים)
• מאמר שני: הדבקות הכללית (כולל ל"ב פרקים)
• מאמר שלישי: הענוה האצילית (כולל י"ז פרקים)
• מאמר רביעי: השלום (כולל י"ז פרקים)
• מאמר חמישי: העלאת העולם (כולל י"ב פרקים)

לפרק זה נספחו מבואות למוסר הקודש מאת הרב הנזיר, וציונים והערות מהרצי"ה קוק.

פירושים וביאורים על הספר

על אורות הקודש יצאו עד כה מספר ספרים:

• "מזמורי תהלים ואורת הקודש" ספר תהלים עם שיבוץ מובאות מאורות הקודש המתייחסות לפסוקי תהלים. בעריכת הרב יוחנן פריד.
• "אורות הקודש המבואר" (שני כרכים).
• "שיעורי הרב הנזיר על אורות הקודש"- ע"פ סיכומים שכתב הרב אהרן מונדשיין משיעורים ששמע מהרב הנזיר עצמו.

בנוסף, ישנם גליונות הערות מהרב הנזיר שטרם הודפסו, וכן נמצא בתהליכי הכנה ספר על אורות הקודש מאת הרב זאב סולטנוביץ'.

לימוד הספר

אורות הקודש נחשב לאחד הספרים הקשים יותר מבין כתבי הרב קוק, הן מפני סגנונו הפחות ברור והן מפני שלעתים רבות על מנת להבינו יש צורך בידע מקדים בקבלה ובמחקר פילוסופי. על כן, לרוב הוא נלמד בשלב מתקדם יותר, לאחר שנלמדו הספרים הבסיסיים בכתבי הרב קוק, כדוגמת אורות ואורות התשובה. כמו כן, כך היתה הדרכתו של הרצי"ה קוק, שלדעתו יש ללמוד את כתבי הראי"ה קוק בצורה מדורגת ובשלבים, כאשר יש להקדים אליהם ספרים יסודיים יותר במחשבה ובמחקר, ורק לאחר מכן ללמוד את כתבי הראי"ה, וגם בהם להקדים את הספרים הפשוטים יותר לאורות הקודש^{(דרוש מקור)}. כך נוהגים ומורים רבים מתלמידיו (בהם: הרב צבי ישראל טאו^[2] הרב שלמה אבינר^[3], הרב דוד חי הכהן^[4] הרב אליקים לבנון^[5], הרב בני אייזנר^[6] ועוד).

לעומתו, הרב הנזיר סבר כי אפשר ללמד אורות הקודש גם לתלמידים מתחילים, וכי אין צורך בהקדמות רבות ללימוד הספר. יש מתלמידיו שנוהגים כך (בהם: הרב ירחמיאל ויס^[7] ועוד).

חיבורים על הספר

• מזמורי תהילים ואורות הקודש- בעריכת הרב יוחנן פריד. בחיבור זה מובאים מזמורים מסםר תהילים, כשלצדם פסקאות באורות הקודש שבהן מוזכרים פסוקים מהמזמור.
• אורות הקודש המבואר- שני חלקים.
• שיעורי הרב הנזיר על אורות הקודש- יצא לאור מרשימותיו של הרב ד"ר אהרן מונדשיין.
• רשימות הרב הנזיר- הודפס מרשימותיו שכתב בכת"י ונשמרו אצל תלמידיו חברי "חוג הראי"ה".

לקריאה נוספת

• מאיר מוניץ חוג הראי"ה ועריכת כתביו של הרב קוק , חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה ,

המחלקה לפילוסופיה יהודית, אוניברסיטת בר אילן, תשס"ט.

קישורים חיצוניים

תוכן הספר

• אורות הקודש חלק א, מהדורה סרוקה אתר היברו בוקס
• אורות הקודש חלק ב, מהדורה סרוקה, אתר היברו בוקס
• אורות הקודש א', מהדורה מוקלדת (חלקית) באתר 'ויקיטקסט'

שיעורים באורות הקודש

• באתר ישיבת בית אורות
• באתר ישיבת פתח תקווה
• שיעורים באורות הקודש, באתר ישיבה
• באתר מכון מאיר
• באתר ישיבת קרני שומרון
• באתר ישיבת מעלה אפרים

הערות שוליים