מצוות התלויות בארץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מצוות התלויות בארץ הוא ביטוי שבדרך-כלל מתייחס למצוות שאפשר לקיימן רק בארץ ישראל. מצוות אלו כוללות גם מצוות שתלויות בבית המקדש.

כל מצוה שהיא תלויה בארץ, אינה נוהגת אלא בארץ

כל מצוה שהיא חובת קרקע, כלומר שהיא מוטלת על הקרקע או על גידוליו, כגון: שביעית, תרומות, מעשרות, לקט, שכחה, פאה וכדומה, אינה נוהגת אלא בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ.

ברם, איסור פירות ערלה ואיסור כלאי הכרם ואיסור חדש, למרות שהם חובת קרקע, מכל מקום נוהגים הם אף בחוץ לארץ.

המצוות

רמב"ם הניח את המצוות התלויות בארץ בשני ספרים במשנה תורה (הי"ד החזקה) - ספר קדושה וספר זרעים.

בספר קדושה

הלכות מאכלות אסורות, ובהן עשרים ושמונה מצוות ושש מתוכן תלויות בארץ:

(כב) שלא לאכול לחם תבואה חדשה.

(כג) שלא לאכול קלי מן החדש.

(כד) שלא לאכול כרמל מן החדש.

(כה) שלא לאכול עורלה.

(כו) שלא לאכול כלאי הכרם.

(כז) שלא לאכול טבל.

בספר זרעים

כל שבע הלכותיו יש בהן מצוות התלויות בארץ.

הלכות כלאיים, ובהן חמש מצוות ושתיים מתוכן תלויות בארץ:

(א) שלא לזרוע זרעים כלאיים.

(ב) שלא לזרוע תבואה או ירק בכרם.

הלכות מתנות עניים,

הלכות תרומות,

הלכות מעשרות,

הלכות מעשר שני ונטע רבעי,

הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין,

הלכות שמיטה ויובל.

• הפרשת חלה
• הפרשת תרומות ומעשרות
• איסור חדש
• שמיטה
• שכחה
• יובל
• עלייה לרגל בשלושת הרגלים (פסח, שבועות וסוכות)
• פירות שביעית
• איסור כלאיים
• מתנות עניים