847
עריכות
איסור הנאה מדברי תורה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
נתחיל ממקור תורני אשר אין בו עוררין בעולם התורה: '''"רבי צדוק אומר אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם וכך היה הלל אומר ודישתמש בתגא חלף הא למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם"''' ({{מקור|משנה:אבות ד ה$משנה אבות ד, ה}}). | נתחיל ממקור תורני אשר אין בו עוררין בעולם התורה: '''"רבי צדוק אומר אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם וכך היה הלל אומר ודישתמש בתגא חלף הא למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם"''' ({{מקור|משנה:אבות ד ה$משנה אבות ד, ה}}). | ||
:כלומר אין לו לאדם לקחת שכר על לימוד או הוראת התורה, ואף לא להופיק תעולת עקיפה בזכות עובדה שהוא לומד או מורה בתורה. לדוגמה פירסומת כמו: "הרשת חנויות בבעלות '''הרב''' פלוני" - מילה "'''הרב'''" לפי זה אסורה כי עלולה להגביר מחירות לבעל הרשת בזכות היותו תלמיד חכם. כלומר, האיסור חורג בהרבה מעבר שאלת הפרנסה לכן בסיפרות תורנית בדרך כלל הוא מכונה "'''איסור הנאה מדברי תורה'''" עם זאת עם הזמן רבו ההיתרים להתפרנס מהוראת התורה ולימודה. כיום בציבור הדתי מקובל לחשוב שמותר להתפרנס מדברי תורה. אך למרות כל ההיתרים להתפרנס מדברי תורה מוטב לאדם שלא לקבל עבור תורתו שכר חומרי כלל, על אדם זה נאמר: "כל תלמיד חכם הנהנה מיגיע כפיו אשריו בעולם הזה וטוב לו לעולם הבא" | :כלומר אין לו לאדם לקחת שכר על לימוד או הוראת התורה, ואף לא להופיק תעולת עקיפה בזכות עובדה שהוא לומד או מורה בתורה. לדוגמה פירסומת כמו: "הרשת חנויות בבעלות '''הרב''' פלוני" - מילה "'''הרב'''" לפי זה אסורה כי עלולה להגביר מחירות לבעל הרשת בזכות היותו תלמיד חכם. כלומר, האיסור חורג בהרבה מעבר שאלת הפרנסה לכן בסיפרות תורנית בדרך כלל הוא מכונה "'''איסור הנאה מדברי תורה'''" עם זאת עם הזמן רבו ההיתרים להתפרנס מהוראת התורה ולימודה. כיום בציבור הדתי מקובל לחשוב שמותר להתפרנס מדברי תורה. אך למרות כל ההיתרים להתפרנס מדברי תורה מוטב לאדם שלא לקבל עבור תורתו שכר חומרי כלל, על אדם זה נאמר: "כל תלמיד חכם הנהנה מיגיע כפיו אשריו בעולם הזה וטוב לו לעולם הבא" {{מקור|בבלי:ברכות ח א$בבלי ברכות ח, א|כן}}. | ||
==התפתחות עם הזמן== | ==התפתחות עם הזמן== | ||
בתחילה כשקיבל משה את התורה היו עם ישראל ניזונים מהמן ולא היו להם בעיות פרנסה וכך יכלו לשבת בשלווה וללמוד תורה, מסופר כי ב[[חטא המרגלים]] אחד המניעים שגרמו למרגלים להוציא דיבת הארץ רעה היה חששם שכאשר יכנסו לארץ ישראל ויהיה צורך להתפרנס לא יוכלו שוב לעסוק בשלווה בתורה. כלומר הרצון הטבעי לעסק בתורה ללא עול דרך ארץ הביא לעיוות קשה. מי שזכה להתעלות מעל דחף זה הוא [[רבי שמעון בר יוחאי]] : "אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהה עליה? ..." (מסכת | בתחילה כשקיבל משה את התורה היו עם ישראל ניזונים מהמן ולא היו להם בעיות פרנסה וכך יכלו לשבת בשלווה וללמוד תורה, מסופר כי ב[[חטא המרגלים]] אחד המניעים שגרמו למרגלים להוציא דיבת הארץ רעה היה חששם שכאשר יכנסו לארץ ישראל ויהיה צורך להתפרנס לא יוכלו שוב לעסוק בשלווה בתורה. כלומר הרצון הטבעי לעסק בתורה ללא עול דרך ארץ הביא לעיוות קשה. מי שזכה להתעלות מעל דחף זה הוא [[רבי שמעון בר יוחאי]] : "אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהה עליה? ..." (מסכת {{מקור|בבלי ברכות דף לה עמוד ב,}} הסבר: אם אדם צריך לעמול הרבה זמן לפרנסתו מתי תגדל ידיעתו והבנתו בתורה ואולי גם ישכח חלק ממה שלמד). מדבריו ברור שהוא הסתייג מכל ייחס לדאגות העולם הזה, כלל דאגות לתרומות והתרמות. הגמרא מסכמת: “הרבה עשו כרבי ישמעאל (שדגל בשילוב תורה עם דרך ארץ כטבעו) - ועלתה בידן (הצליחו ללמוד, כי הרי להתפרנס וודאי הצליחו), כרבי שמעון בן יוחי - ולא עלתה בידן. (לא הצליחו ללמוד, כי הרי להתפרנס וודאי התקשו)”(שם) | ||
בתקופת [[תנאים|התנאים]] [[אמוראים|והאמוראים]] רבים מגדולי ישראל היו מתפרנסים ממלאכתם, למשל: [[הלל הזקן]] שהיה חוטב עצים, [[שמעון הפקולי|ושמעון הפקולי]] עבד בעשיית צמר גפן ועוד. לצורך הקלה על תלמידי החכמים בפרנסתם על הקהילה הייתה חובה לתת לת"ח קדימה במסחר והצגת תוצרתם, קהילה התחייבה גם לפטור ת”ח ממסי המלכות. | בתקופת [[תנאים|התנאים]] [[אמוראים|והאמוראים]] רבים מגדולי ישראל היו מתפרנסים ממלאכתם, למשל: [[הלל הזקן]] שהיה חוטב עצים, [[שמעון הפקולי|ושמעון הפקולי]] עבד בעשיית צמר גפן ועוד. לצורך הקלה על תלמידי החכמים בפרנסתם על הקהילה הייתה חובה לתת לת"ח קדימה במסחר והצגת תוצרתם, קהילה התחייבה גם לפטור ת”ח ממסי המלכות. | ||
:יש שמתארים השתלשלות הדברים כך: לאחר ההיתר של כתיבת התורה שבעל פה התרבה חומר הלימוד בצורה עצומה בתחילה עוד ניתן היה להקיף בקלות יחסית את חומר הלימוד שהרי מה שנכתב היה [[ששה סדרי משנה]] של [[רבי יהודה הנשיא]] [[ברייתא|והברייתות]] (שגם אותן לא כל חכמי ישראל ידעו) הבעיה גדלה כאשר חוברו [[תלמוד|התלמודים]] שאורכם פי כמה וכמה מהמשנה, ועוד יותר כאשר חוברו מספר רב של פירושים על התלמוד ובעקבות כך נתמעטו מאוד החכמים שהיו יכולים מצד אחד להיות רבנים ופוסקים ומצד שני להתפרנס ממעשי ידיהם. | :יש שמתארים השתלשלות הדברים כך: לאחר ההיתר של כתיבת התורה שבעל פה התרבה חומר הלימוד בצורה עצומה בתחילה עוד ניתן היה להקיף בקלות יחסית את חומר הלימוד שהרי מה שנכתב היה [[ששה סדרי משנה]] של [[רבי יהודה הנשיא]] [[ברייתא|והברייתות]] (שגם אותן לא כל חכמי ישראל ידעו) הבעיה גדלה כאשר חוברו [[תלמוד|התלמודים]] שאורכם פי כמה וכמה מהמשנה, ועוד יותר כאשר חוברו מספר רב של פירושים על התלמוד ובעקבות כך נתמעטו מאוד החכמים שהיו יכולים מצד אחד להיות רבנים ופוסקים ומצד שני להתפרנס ממעשי ידיהם. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
:אך לא מפרך גם לומר- הלא ההפך הוא הדבר? הרי לפני כן תורה שבעל פה אכן הייתה בעל פה ועתה, שנכתבה, הוקל לימודה , ולצורך זה נכתבה! והפירושים, אשר נוספו, הלא באו להבהיר, כלומר להקל! | :אך לא מפרך גם לומר- הלא ההפך הוא הדבר? הרי לפני כן תורה שבעל פה אכן הייתה בעל פה ועתה, שנכתבה, הוקל לימודה , ולצורך זה נכתבה! והפירושים, אשר נוספו, הלא באו להבהיר, כלומר להקל! | ||
עוד יש שכתבו שתלמיד חכם שמתפרנס מיגיע כפיו עוון הוא בידו שלא מקבל את פרנסתו מהציבור שהרי בזמן זה שמקדיש לעבודתו אינו מלמד והציבור מפסיד ("יצא שכרו בהפסדו"). | עוד יש שכתבו שתלמיד חכם שמתפרנס מיגיע כפיו עוון הוא בידו שלא מקבל את פרנסתו מהציבור שהרי בזמן זה שמקדיש לעבודתו אינו מלמד והציבור מפסיד ("יצא שכרו בהפסדו"). | ||
:ותמוהה הוא כיצד הדעה זו מתיישבת עם הנאמר במסכת [[אבות]] פרק ב משנה ח "אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת"-כלומר אסור לת"ח להיות מלא תודעה על חשיבות מפעלו ועוד עד שיחשוב כי ראוי הוא שאחרים יפרנסוהו (מחזיק טובה). הפתרון נמצא בדברי רבן שמעון בן גמליאל- " לא כל הרוצה ליטול את השם יטול.” | :ותמוהה הוא כיצד הדעה זו מתיישבת עם הנאמר במסכת [[אבות]] פרק ב משנה ח "אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת"-כלומר אסור לת"ח להיות מלא תודעה על חשיבות מפעלו ועוד עד שיחשוב כי ראוי הוא שאחרים יפרנסוהו (מחזיק טובה). הפתרון נמצא בדברי רבן שמעון בן גמליאל- " לא כל הרוצה ליטול את השם יטול.”{{מקור|מסכת ברכות דף טז עמוד ב|כן}}. כלומר- יש תנאים בהם אדם יכול להתיימר למעמד נשגב ומי שאינו מסוגל לא יתיימר. | ||
=== השיטה המחמירה - דעת הרמב"ם, רס"ג, רבינו יונה ועוד === | === השיטה המחמירה - דעת הרמב"ם, רס"ג, רבינו יונה ועוד === | ||