רבי עזריאל ב"ר יחיאל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''רבי עזריאל ב"ר יחיאל''' היה מגדולי חכמי אשכנז בדור האחרון של בעל התוספות. תלמידו ויורש...") |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי עזריאל ב"ר יחיאל''' היה מגדולי חכמי אשכנז בדור האחרון של [[בעל התוספות]]. תלמידו ויורשו של [[מהר"ם מרוטנבורג]]. | '''רבי עזריאל ב"ר יחיאל''' היה מגדולי חכמי אשכנז בדור האחרון של [[בעל התוספות]]. תלמידו ויורשו של [[מהר"ם מרוטנבורג]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
על חייו לא ידועים פרטים רבים. ידוע לנו כי למד אצל מהר"ם מרוטנבורג ואצל [[רבינו פרץ | על חייו לא ידועים פרטים רבים. ידוע לנו כי למד אצל מהר"ם מרוטנבורג ואצל [[רבינו פרץ]]. עיר פעילותו היתה רוטנבורג, ולעיתים כינוהו "רבי עזריאל מרוטנבורג". אביו היה אגם גדול, ורבי עזריאל מכנהו "החסיד רבי יחיאל", ויתכן שזהו [[רבי יחיאל ב"ר פטר]] שהיה רב ברוטנבורג. | ||
כפי הנראה היה דיין עוד בחיי המהר"ם {{מקור|תשובותיו סי' י|כן}}. לאחר פטירתו של המהר"ם נחשב לממשיכו בהנהגת יהדות אשכנז. הוא ירש את מקומו כראש ישיבה וכמשיב. כל שאלה קשה הופנתה אליו, ובייחוד לאחר בריחת ה[[רא"ש]] לספרד. | כפי הנראה היה דיין עוד בחיי המהר"ם {{מקור|תשובותיו סי' י|כן}}. לאחר פטירתו של המהר"ם נחשב לממשיכו בהנהגת יהדות אשכנז. הוא ירש את מקומו כראש ישיבה וכמשיב. כל שאלה קשה הופנתה אליו, ובייחוד לאחר בריחת ה[[רא"ש]] לספרד. | ||
גרסה מ־15:32, 16 באוגוסט 2013
|
|
רבי עזריאל ב"ר יחיאל היה מגדולי חכמי אשכנז בדור האחרון של בעל התוספות. תלמידו ויורשו של מהר"ם מרוטנבורג.
תולדות חייו
על חייו לא ידועים פרטים רבים. ידוע לנו כי למד אצל מהר"ם מרוטנבורג ואצל רבינו פרץ. עיר פעילותו היתה רוטנבורג, ולעיתים כינוהו "רבי עזריאל מרוטנבורג". אביו היה אגם גדול, ורבי עזריאל מכנהו "החסיד רבי יחיאל", ויתכן שזהו רבי יחיאל ב"ר פטר שהיה רב ברוטנבורג.
כפי הנראה היה דיין עוד בחיי המהר"ם (תשובותיו סי' י). לאחר פטירתו של המהר"ם נחשב לממשיכו בהנהגת יהדות אשכנז. הוא ירש את מקומו כראש ישיבה וכמשיב. כל שאלה קשה הופנתה אליו, ובייחוד לאחר בריחת הרא"ש לספרד.
תלמידיו
- חתנו היה רבי יעקב ב"ר מרדכי, שעוד בימייו היה דיין. יתכן שהוא רבי יעקב רבה של רוטנבורג שנהרג על קידוש השם עם קהילתו בפרעות המגפה השחורה בשנת ק"ח.
- הרא"ש מכנהו בתואר "מורי".
- רבי יהודה ב"ר יום טוב (שו"ת מהר"ם מינץ קג)
- רבי יוסף ב"ר חיים ניגון כינהו "מורי הצדיק" (שם).
- רבי מנחם ב"ר אברהם, נכדו של האור זרוע מכנהו "מורי הר"ר עזריאל גדול ישראל" ("ספר הזכרון להגרי"ב ז'ולטי" עמ' רמט).
- רבי ידידיה ב"ר ישראל כותב עליו "מורי ורבי גדול ישראל" (זכרון יהודה צב)
יש שטענו כי מהר"ח אור זרוע היה גם הוא תלמידו, על סמך מה שכתב בתשובה (סי' צא): "מורי הרב ר' עזריאל", אולם שיוך זה איננו נכון, ומשפט זה הינו ציטוט מתשובת הרא"ש.
חיבוריו
- פירוש מקיף על דרך הפשט על מסכת נזיר. פירוש רבים ממנו מובאים בשיטה מקובצת. חיבור זה לא הודפס מעולם, ושרידים מכתב היד נמצאים בספריה בקראקא.
- תשובות הלכתיות- רובן לא שרדו כנראה בעקבות פרעות המגפה השחורה בשנת ק"ח. לידינו הגיעו כ-20 תשובות, רובן בדיני ממונות. תשובות אלו הודפסו בכתב העת "צפונות" כרך א' תשמ"ט. תשובות אלו היו לנגד מראה עיניהם של הפוסקים שבאו אחריו, והן מצוטטות בשו"ת מהרי"ק (שו"ת מהרי"ק החדשים כה), מהר"יל (שו"ת מהרי"ל החדשות קיח) ועוד. תשובות אחדות אף נדפסו בחיבור ה"מרדכי".