רבי ישעיה באסאן: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←ספריו) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
* [[שו"ת]] '''לחמי תודה'''- יצא לאור על ידי בנו. | * [[שו"ת]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1944&pgnum=1 לחמי תודה]'''- יצא לאור על ידי בנו. | ||
* שו"ת '''אמרי יושר'''- נותר בכת"י | * שו"ת '''אמרי יושר'''- נותר בכת"י | ||
* שו"ת '''אגלי דל'''- נותר בכת"י | * שו"ת '''אגלי דל'''- נותר בכת"י | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
* '''משפט לעשוקים'''- דין שהיה במנטובה- נותר בכת"י. | * '''משפט לעשוקים'''- דין שהיה במנטובה- נותר בכת"י. | ||
הספדו על רבו רבי משה זכות נדפס בקובץ "צפונות" חלק ב'. | הספדו על רבו רבי משה זכות נדפס בקובץ "צפונות" חלק ב'. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* הרב יחזקאל סלומון, צפונות חלק ב', בני ברק טבת תשמ"ט, עמ' כט- לח | * הרב יחזקאל סלומון, צפונות חלק ב', בני ברק טבת תשמ"ט, עמ' כט- לח | ||
גרסה אחרונה מ־20:20, 8 בספטמבר 2013
|
|
רבי ישעיה ב"ר ישראל חזקיהו באסאן (נכתב לפעמים: באסן; באסון; באסאני; באשן) היה מקובל, אב"ד וראש ישיבה באיטליה, מגדולי רבני איטליה בסוף שנות הת' לאלף השישי. רבו של הרמח"ל.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בוירונה בשנת תל"ג בערך לאביו ר' ישראל חזקיהו שהיה אב"ד בעיר ובפאדובה, ממשפחתו של רבי יחיאל באסאן (מהר"י באסאן). כנראה בצעירותו למד אצל אביו, אולם הוא נפטר בהיותו צעיר. בשנת תמ"ה עבר למנטובה, שם למד נגלה ונסתר מפי רבי משה זכות. לאחר שלוש שנים נפטר הרמ"ז, והוא עבר לישיבתו של רבי יהודה בראל (חבר בית דינו של הרמ"ז) במנטובה, שם למד זמן קצר, משם עבר ללמוד בוירונה אצל ר' מרדכי באסאן, רב העיר (שהיה כנראה קרוב משפחתו[1]. הוא נסמך מרבני מנטובה, ור' מרדכי המסיכו לדון דיני ממונות.
בשנת תס"א נשא את יוכבד, בתו של רבי בנימין הכהן מריג'יו (הרב"ך), ועבר לגור אצל חמיו, שאף הסמיכו[2], ורבי ישעיה עזר לו בענייני הרבנות בעירו. בשנת תע"ה חזר לפאדובה, שם החזיק ישיבה בה למדו בין השאר רבי משה חיים לוצאטו, רבי יצחק מאריני ורבי ישעיה רומאנין. בשנת תפ"ג חזר לריג'יו והמשיך לעמוד לימין חותנו. בשנת ת"צ נפטר הרב"ך, והוא נבחר פה אחד לשבת על כסאו. הוא הפך לאחד מראשי רנבי איטליה, ושאלות רבות הופנו אליו.
כאשר פרץ הפולמוס הגדול כנגד תלמידו הרמח"ל, בקשו חכמי ונציה ובראשם רבי משה חאגיז ממנו שיניא את הרמח"ל מלדרוש רזי תורה ברבים, אך הוא סבר כי אין במעשי הרמח"ל דופי, אלא רק הורה לו שלא להשתמש ב"מגיד" ושלא ילמד רזי תורה למי שאינו ראוי לכך.
בסביבות שנת שצ"ז לקה במחלה שהביאה עליו ייסורים רבים, ממנה נפטר בב' בניסן תצ"ט.
בנו רבי ישראל בנימין באסאן מילא מקומו ברבנות ריג'יו. הוא הוציא מתוך כתבי היד הנדירים שהיו בספריית אביו את חידושי הר"ן על מסכת נדה, תקונים לספר "בעלי הנפש" לראב"ד עם השגות הרז"ה, חידושים מהרמב"ן לכמה מסכתות, אגרות מהרמ"ז ומהרב"ך בענייני קבלה, הערות הרמ"ז לספר "מצת שימורים" לר' נתן שפירא ירושלמי אשכנזי ולספר "חסד לאברהם" לרבי אברהם אזולאי, ועוד.
ספריו[עריכה]
- שו"ת לחמי תודה- יצא לאור על ידי בנו.
- שו"ת אמרי יושר- נותר בכת"י
- שו"ת אגלי דל- נותר בכת"י
- כ-20 פנסקי דרושים נותרו בכת"י
- הגהות וחידושים על חלק מהש"ס- נותרו בכת"י
- כור לזהב- השגות על הלכות אליה למהרי"ט אלגאזי- נותר בכת"י
- לימודי פושעים- דרשות- בכת"י
- משפט לעשוקים- דין שהיה במנטובה- נותר בכת"י.
הספדו על רבו רבי משה זכות נדפס בקובץ "צפונות" חלק ב'.
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב יחזקאל סלומון, צפונות חלק ב', בני ברק טבת תשמ"ט, עמ' כט- לח
| תקופת חייו של רבי ישעיה באסאן על ציר הזמן |
|---|
 |