מדרש תהלים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה|[[משתמש:אריאל ביגל נ"י|אריאל ביגל נ"י]] ([[שיחת משתמש:אריאל ביגל נ"י|שיחה]]) 23:26, 19 בפברואר 2014 (IST)}} | {{בעבודה|[[משתמש:אריאל ביגל נ"י|אריאל ביגל נ"י]] ([[שיחת משתמש:אריאל ביגל נ"י|שיחה]]) 23:26, 19 בפברואר 2014 (IST)}} | ||
'''מדרש תהלים''' המכונה '''מדרש שוחר טוב''' הוא מדרש אגדה קדום המבוסס על פסוקי [[ספר תהלים]]. | '''מדרש תהלים''' המכונה '''מדרש שוחר טוב''' הוא מדרש אגדה קדום המבוסס על פסוקי [[ספר תהלים]]. המדרש נסדר עד מזמור קי"ח. | ||
==זמנו ומחברו== | ==זמנו ומחברו== | ||
מדרש תהלים הוא בין מדרשי האגדה הקדומים ביותר. זמנו ומיקומו אינו ברור דיו, אולם ברור משמות החכמים המוזכרים בו שהוא מדרש ארץ-ישראלי. | מדרש תהלים הוא בין מדרשי האגדה הקדומים ביותר. זמנו ומיקומו אינו ברור דיו, אולם ברור משמות החכמים המוזכרים בו שהוא מדרש ארץ-ישראלי. ישנן מספר שיטות לגבי זהות מחברו: | ||
* [[רבי יוחנן]]<ref>אהל יוסף לרבי אברהם הספרדי על ויקרא</ref> | |||
* [[רבי שמעון ברבי חייא]]<ref>הקדמה לפירוש הרא"ם על המדרש</ref> | |||
* יש הטוענים כי בימי [[רבי יהושע בן לוי]] כבר היה המדרש כתוב, על פי האמור ב[[תלמוד ירושלמי]] {{מקור{ירושלמי שבת י א$שבת פ"י ה"א|כן}}. | |||
מכל מקום, כתב [[רבי דוד לוריא]] שעל אף שזמנו של המדרש קדום הוא מתקופת התפר שבין התנאים לאמוראים, נוספו בו במהלך הזמן אגדות מאוחרות יותר<ref>הקדמה לס' "מדרש שמואל"</ref>. | |||
==שמו== | ==שמו== | ||
שמו המקורי של המדרש הוא "מדרש תהלים". הכינוי "שוחר טוב" נוסף לו בעקבות הפסקא הפותחת את המדרש "אשרי האיש אשר לא הלך- הו שאמר הכתוב ''''שוחר טוב''' יבקש רצון'. מי הוא זה? זה [[דוד]] מלך ישראל שהיה שוחר בטובתן של ישראל". | שמו המקורי של המדרש הוא "מדרש תהלים". הכינוי "שוחר טוב" נוסף לו בעקבות הפסקא הפותחת את המדרש "אשרי האיש אשר לא הלך- הו שאמר הכתוב ''''שוחר טוב''' יבקש רצון'. מי הוא זה? זה [[דוד]] מלך ישראל שהיה שוחר בטובתן של ישראל". | ||
מצינו גם שנקרא מדרש זה בשם "הגדת תהלים" או "אגדת תהלים". | מצינו גם שנקרא מדרש זה בשם "הגדת תהלים" או "אגדת תהלים". | ||
==פסיקת הלכה== | |||
מצינו בכמה מן ה[[ראשונים]] שפסקו הלכה על פי מדרש תהלים <ref>בהם [[רב נסים גאון]], [[רבי יצחק גיאת]], [[רש"י]], [[רבנו תם]] {{מקור|ספר הישר תרכ|כן}}, [[רשב"ם]] ({{מקור|תוספות פסחים קה|כן}} ועוד).</ref> | |||
==מפרשים== | ==מפרשים== | ||
* ביאורי [[רבי ידעיה הפניני]] | |||
* ביאור ה[[רד"ל]] | |||
* ביאור הרא"ם- מאת הרב משה אהרן פאדווא מקרלין | |||
* פירוש מהר"י כהן- לחתנו של ה[[מהר"ל מפראג]] | |||
* '''חיים טובים'''- ל[[רבי חיים פלאג'י]] | |||
* '''יבקש רצון'''- לרבי אפרים הלוי הורביץ מפלוטשען | |||
* '''הגהות וביאורי הרמ"ג'''- מאת [[רבי מרדכי גימפל יפה | |||
* תיקונים והערות מאת הר"ש בובר | |||
* ביאור חדש מאת "מכון המדרש המבואר" | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מדרשי אגדה|תהלים]] | [[קטגוריה:מדרשי אגדה|תהלים]] | ||
גרסה מ־23:51, 19 בפברואר 2014
|
|
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. התבנית הונחה ע"י אריאל ביגל נ"י (שיחה) 23:26, 19 בפברואר 2014 (IST) |
מדרש תהלים המכונה מדרש שוחר טוב הוא מדרש אגדה קדום המבוסס על פסוקי ספר תהלים. המדרש נסדר עד מזמור קי"ח.
זמנו ומחברו
מדרש תהלים הוא בין מדרשי האגדה הקדומים ביותר. זמנו ומיקומו אינו ברור דיו, אולם ברור משמות החכמים המוזכרים בו שהוא מדרש ארץ-ישראלי. ישנן מספר שיטות לגבי זהות מחברו:
- רבי יוחנן[1]
- רבי שמעון ברבי חייא[2]
- יש הטוענים כי בימי רבי יהושע בן לוי כבר היה המדרש כתוב, על פי האמור בתלמוד ירושלמי {{מקור{ירושלמי שבת י א$שבת פ"י ה"א|כן}}.
מכל מקום, כתב רבי דוד לוריא שעל אף שזמנו של המדרש קדום הוא מתקופת התפר שבין התנאים לאמוראים, נוספו בו במהלך הזמן אגדות מאוחרות יותר[3].
שמו
שמו המקורי של המדרש הוא "מדרש תהלים". הכינוי "שוחר טוב" נוסף לו בעקבות הפסקא הפותחת את המדרש "אשרי האיש אשר לא הלך- הו שאמר הכתוב 'שוחר טוב יבקש רצון'. מי הוא זה? זה דוד מלך ישראל שהיה שוחר בטובתן של ישראל".
מצינו גם שנקרא מדרש זה בשם "הגדת תהלים" או "אגדת תהלים".
פסיקת הלכה
מצינו בכמה מן הראשונים שפסקו הלכה על פי מדרש תהלים [4]
מפרשים
- ביאורי רבי ידעיה הפניני
- ביאור הרד"ל
- ביאור הרא"ם- מאת הרב משה אהרן פאדווא מקרלין
- פירוש מהר"י כהן- לחתנו של המהר"ל מפראג
- חיים טובים- לרבי חיים פלאג'י
- יבקש רצון- לרבי אפרים הלוי הורביץ מפלוטשען
- הגהות וביאורי הרמ"ג- מאת [[רבי מרדכי גימפל יפה
- תיקונים והערות מאת הר"ש בובר
- ביאור חדש מאת "מכון המדרש המבואר"
הערות שוליים
- ↑ אהל יוסף לרבי אברהם הספרדי על ויקרא
- ↑ הקדמה לפירוש הרא"ם על המדרש
- ↑ הקדמה לס' "מדרש שמואל"
- ↑ בהם רב נסים גאון, רבי יצחק גיאת, רש"י, רבנו תם (ספר הישר תרכ), רשב"ם ((תוספות פסחים קה) ועוד).