רבי שמואל בן מאיר: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי שמואל בן מאיר''' היה מגדולי | '''רבי שמואל בן מאיר''' ('''רשב"ם''') היה מגדולי [[בעלי התוספות]] ומפרשי התנ"ך בצרפת. נכדו של [[רש"י]]. | ||
אחיו | ==תולדות חייו== | ||
שנת לידתו אינה ידועה במדויק, והחוקרים נוטים לציין את לידתו בין השנים ד'תתל"ה-ד'תתמ"ה. רשב"ם היה בנם הבכור של [[רבינו מאיר מרומרוג]] ויוכבד, בתו של רש"י. אחיו הצעירים הם [[רבינו תם]] ו[[ריב"ם]]. | |||
למד את עיקר תורתו מפי סבו, ומצטט אותו פעמים רבות. הוא אף לא היסס להתוכח עמו, כפי שמעיד בפירושו לתורה {{מקור|רשב"ם בראשית לז ב|כן}}. על פי ה[[מהרש"ל]] {{מקור|שו"ת מהרש"ל כט|כן}}, מילא הרשב"ם את מקום סבו עם פטירתו בשנת תתס"ה. שנת פטירתו איננה ידועה בבירור גם היא, ונוטים לתארך אותה סביב שנת ד'תתקמ"ה. | |||
הרשב"ם חיבר פירוש על כל התורה, על | בנו הוא [[רבי יוסף פורת]], מבעלי התוספות. | ||
==חיבוריו== | |||
===פירושו למקרא=== | |||
הרשב"ם חיבר פירוש על כל התורה, ומיוחסים לו גם פירושים על [[איוב]], [[קהלת]] ו[[שיר השירים]]<ref>אמנם, הדעות ביחס לשיוך פירושים אלה אליו אינן ודאיות, בניגוד לפירושו לתורה שמוסכם על כולם שמקורו ברשב"ם.</ref>. פירושו נוטה באופן עקבי לדרך הפשט, גם בפסוקים שאותם פירשו חז"ל, ואפילו רש"י, על פי הדרש (ראה לקמן). | |||
במהלך הדורות פירושו לא זכה לתפוצה רבה בישראל, וגדולי המפרשים, כדגומת ה[[רמב"ן]], לא הזכירוהו. | |||
לפני כמאה וחמישים שנה יצא לאור פירושו במהדורה חדשה על פי כתב יד על ידי דוד רוזין (כתב היד אבד בשנות ה[[שואה]] ומאז יוצאות כל המהדורות על פי מהדורתו של רוזין). | |||
===פירושים לתלמוד=== | |||
לפנינו אין פירוש רש"י ב[[מסכת בבא בתרא]] (מראשית דף כט ע"א ואילך), ומשם ואילך מודפס פירוש הרשב"ם. פעמים שהרשב"ם מזכיר בפירושו את פירוש רש"י זקנו. כמו כן, בעוד מקומות בש"ס אותם לא הספיק רש"י לפרש, פרש רשב"ם. | לפנינו אין פירוש רש"י ב[[מסכת בבא בתרא]] (מראשית דף כט ע"א ואילך), ומשם ואילך מודפס פירוש הרשב"ם. פעמים שהרשב"ם מזכיר בפירושו את פירוש רש"י זקנו. כמו כן, בעוד מקומות בש"ס אותם לא הספיק רש"י לפרש, פרש רשב"ם. | ||
==אישיותו== | |||
הרשב"ם היה שפל עיניים, ומסופר כי פעם רצה לעלות על קרון ולא הבחין כי הקרון מובל על ידי סוס ופרד (דבר האסור מן התורה משום [[כלאי בהמה]]), עד שאחיו רבינו תם אמר לו: "אל תהי צדיק הרבה, שא מרום עיניך סוס ופרד לקראתך" {{מקור|הגהות מרדכי עירובין תקכח|כן}}. | |||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=4840|מספר שנים=80}} | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=4840|מספר שנים=80}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:שמואל בן מאיר}} | {{מיון רגיל:שמואל בן מאיר}} | ||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||
גרסה מ־23:56, 8 במרץ 2014
|
|
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) היה מגדולי בעלי התוספות ומפרשי התנ"ך בצרפת. נכדו של רש"י.
תולדות חייו
שנת לידתו אינה ידועה במדויק, והחוקרים נוטים לציין את לידתו בין השנים ד'תתל"ה-ד'תתמ"ה. רשב"ם היה בנם הבכור של רבינו מאיר מרומרוג ויוכבד, בתו של רש"י. אחיו הצעירים הם רבינו תם וריב"ם. למד את עיקר תורתו מפי סבו, ומצטט אותו פעמים רבות. הוא אף לא היסס להתוכח עמו, כפי שמעיד בפירושו לתורה (רשב"ם בראשית לז ב). על פי המהרש"ל (שו"ת מהרש"ל כט), מילא הרשב"ם את מקום סבו עם פטירתו בשנת תתס"ה. שנת פטירתו איננה ידועה בבירור גם היא, ונוטים לתארך אותה סביב שנת ד'תתקמ"ה.
בנו הוא רבי יוסף פורת, מבעלי התוספות.
חיבוריו
פירושו למקרא
הרשב"ם חיבר פירוש על כל התורה, ומיוחסים לו גם פירושים על איוב, קהלת ושיר השירים[1]. פירושו נוטה באופן עקבי לדרך הפשט, גם בפסוקים שאותם פירשו חז"ל, ואפילו רש"י, על פי הדרש (ראה לקמן).
במהלך הדורות פירושו לא זכה לתפוצה רבה בישראל, וגדולי המפרשים, כדגומת הרמב"ן, לא הזכירוהו. לפני כמאה וחמישים שנה יצא לאור פירושו במהדורה חדשה על פי כתב יד על ידי דוד רוזין (כתב היד אבד בשנות השואה ומאז יוצאות כל המהדורות על פי מהדורתו של רוזין).
פירושים לתלמוד
לפנינו אין פירוש רש"י במסכת בבא בתרא (מראשית דף כט ע"א ואילך), ומשם ואילך מודפס פירוש הרשב"ם. פעמים שהרשב"ם מזכיר בפירושו את פירוש רש"י זקנו. כמו כן, בעוד מקומות בש"ס אותם לא הספיק רש"י לפרש, פרש רשב"ם.
אישיותו
הרשב"ם היה שפל עיניים, ומסופר כי פעם רצה לעלות על קרון ולא הבחין כי הקרון מובל על ידי סוס ופרד (דבר האסור מן התורה משום כלאי בהמה), עד שאחיו רבינו תם אמר לו: "אל תהי צדיק הרבה, שא מרום עיניך סוס ופרד לקראתך" (הגהות מרדכי עירובין תקכח).
| תקופת חייו של רבי שמואל בן מאיר על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
- ↑ אמנם, הדעות ביחס לשיוך פירושים אלה אליו אינן ודאיות, בניגוד לפירושו לתורה שמוסכם על כולם שמקורו ברשב"ם.