הרב רפאל כדיר צבאן: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בא' ב[[טבת]] תר"ע באי ג'רבא שבתוניס לאביו רבי יעקב ואמו אמימה. בתחילת נקרא שמו "כדיר"<ref>משמעות השם 'כדיר' בערבית תוניסאית היא שם של דג, ושם זה ניתן לבני העדה התוניסאית כברכה להינצל מעין הרע ([[הרב מאיר מאזוז]], הערות להקדמת הרב יוסף צמח מאזוז ל[[שו"ת]] "איש מצליח" מאת [[הרב מצליח מאזוז]], עמ' 17).</ref>, ואילו השם רפאל נוסף לו בשנת תרצ"ג, כאשר לקה בשגרון והיה מרותק למיטתו במשך קרוב לחודשיים. | נולד בא' ב[[טבת]] תר"ע באי ג'רבא שבתוניס לאביו רבי יעקב ואמו אמימה. בתחילת נקרא שמו "כדיר"<ref>משמעות השם 'כדיר' בערבית תוניסאית היא שם של דג, ושם זה ניתן לבני העדה התוניסאית כברכה להינצל מעין הרע ([[הרב מאיר מאזוז]], הערות להקדמת הרב יוסף צמח מאזוז ל[[שו"ת]] "איש מצליח" מאת [[הרב מצליח מאזוז]], עמ' 17).</ref>, ואילו השם רפאל נוסף לו בשנת תרצ"ג, כאשר לקה בשגרון והיה מרותק למיטתו במשך קרוב לחודשיים. | ||
למד אצל גדולי רבני ג'רבא רבי שאול מקיקץ השלי (המכונה 'הרב המקי"ש'), ולאחר כעשר שנים למד אצל [[רבי רחמים חי חויתה הכהן]] (יחד עם חברו [[הרב מצליח מאזוז]]. בתקופה זו החל להתכתב עם גדולי דורו בג'רבא ומחוצה לה, בהם [[רבי עובדיה הדאיה]]<ref>בהמשך כתב הרב הדאיה דברי שבח לרבי רחמים חי חויתה הכהן על שני תלמידיו הגדולים, הרב מאזוז והרב צבאן, ראה בהסכמתו לספר "גרש כרמל" של הרב חויתה הכהן.</ref>, [[רבי יוסף סוסו הכהן]], רבי משה שתרוג (רבה של תוניס) ועוד. כמו כן, קיבל תורה מ[[רבי חיים חורי]]. | למד אצל גדולי רבני ג'רבא רבי שאול מקיקץ השלי (המכונה 'הרב המקי"ש'), ולאחר כעשר שנים למד אצל [[רבי רחמים חי חויתה הכהן]] (יחד עם חברו [[הרב מצליח מאזוז]]). בתקופה זו החל להתכתב עם גדולי דורו בג'רבא ומחוצה לה, בהם [[רבי עובדיה הדאיה]]<ref>בהמשך כתב הרב הדאיה דברי שבח לרבי רחמים חי חויתה הכהן על שני תלמידיו הגדולים, הרב מאזוז והרב צבאן, ראה בהסכמתו לספר "גרש כרמל" של הרב חויתה הכהן.</ref>, [[רבי יוסף סוסו הכהן]], רבי משה שתרוג (רבה של תוניס) ועוד. כמו כן, קיבל תורה מ[[רבי חיים חורי]]. | ||
בהיותו בן עשרים נשא את בת דודתו עוישה. מתוך תשעה עשר הריונות שעברה רעייתו, רק ארבעה ילדים (שתי בנות ושני בנים) שרדו חיים, ושאר בניו נפטרו בצעירותם או במהלך ההריון<ref>וראה תיאורו במבואו לספרו "נפש חיה" עמ' ד'- ו'</ref>. לאחר נישואיו רצה להתפרנס מיגיע כפיו, והחל לעסוק במסחר. בזמן עיסוקו במסחר, המשיך לקבוע עיתים לתורה, ולמד בחברוא עם רבו הלכות טהרות וכתבי האר"י<ref>מבוא לספר "נפש חיה" עמ' ד'</ref> אולם, לאחר שנתיים (בשנת תרצ"ב), בהשפעת כמה מחכמי תויניס וג'רבה, החל לכן כר"מ באחת מהישיבות בג'רבא, ובגיל 29 מונה לדיין בג'רבא. {{ש}} בשנת תש"ג הוסמך לרבנות על ידי הרבנות הראשית לתוניס, ובשנת תשי"א התמנה לכהן כרב בעיר מדנין. | בהיותו בן עשרים נשא את בת דודתו עוישה. מתוך תשעה עשר הריונות שעברה רעייתו, רק ארבעה ילדים (שתי בנות ושני בנים) שרדו חיים, ושאר בניו נפטרו בצעירותם או במהלך ההריון<ref>וראה תיאורו במבואו לספרו "נפש חיה" עמ' ד'- ו'</ref>. לאחר נישואיו רצה להתפרנס מיגיע כפיו, והחל לעסוק במסחר. בזמן עיסוקו במסחר, המשיך לקבוע עיתים לתורה, ולמד בחברוא עם רבו הלכות טהרות וכתבי האר"י<ref>מבוא לספר "נפש חיה" עמ' ד'</ref> אולם, לאחר שנתיים (בשנת תרצ"ב), בהשפעת כמה מחכמי תויניס וג'רבה, החל לכן כר"מ באחת מהישיבות בג'רבא, ובגיל 29 מונה לדיין בג'רבא. {{ש}} בשנת תש"ג הוסמך לרבנות על ידי הרבנות הראשית לתוניס, ובשנת תשי"א התמנה לכהן כרב בעיר מדנין. | ||
גרסה מ־22:09, 17 באפריל 2014
|
|
הרב רפאל כדיר צבאן היה רבה של נתיבות וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
תולדות חייו
נולד בא' בטבת תר"ע באי ג'רבא שבתוניס לאביו רבי יעקב ואמו אמימה. בתחילת נקרא שמו "כדיר"[1], ואילו השם רפאל נוסף לו בשנת תרצ"ג, כאשר לקה בשגרון והיה מרותק למיטתו במשך קרוב לחודשיים. למד אצל גדולי רבני ג'רבא רבי שאול מקיקץ השלי (המכונה 'הרב המקי"ש'), ולאחר כעשר שנים למד אצל רבי רחמים חי חויתה הכהן (יחד עם חברו הרב מצליח מאזוז). בתקופה זו החל להתכתב עם גדולי דורו בג'רבא ומחוצה לה, בהם רבי עובדיה הדאיה[2], רבי יוסף סוסו הכהן, רבי משה שתרוג (רבה של תוניס) ועוד. כמו כן, קיבל תורה מרבי חיים חורי.
בהיותו בן עשרים נשא את בת דודתו עוישה. מתוך תשעה עשר הריונות שעברה רעייתו, רק ארבעה ילדים (שתי בנות ושני בנים) שרדו חיים, ושאר בניו נפטרו בצעירותם או במהלך ההריון[3]. לאחר נישואיו רצה להתפרנס מיגיע כפיו, והחל לעסוק במסחר. בזמן עיסוקו במסחר, המשיך לקבוע עיתים לתורה, ולמד בחברוא עם רבו הלכות טהרות וכתבי האר"י[4] אולם, לאחר שנתיים (בשנת תרצ"ב), בהשפעת כמה מחכמי תויניס וג'רבה, החל לכן כר"מ באחת מהישיבות בג'רבא, ובגיל 29 מונה לדיין בג'רבא.
בשנת תש"ג הוסמך לרבנות על ידי הרבנות הראשית לתוניס, ובשנת תשי"א התמנה לכהן כרב בעיר מדנין.
בשנת תשי"ז עלה לארץ ישראל והתגורר בבית שמש. בתחילת חודש אדר א' של אותה שנה נבחר לכהן כרבה של נתיבות[5], ועבר להתגורר בה. כרב, ארגן יום עיון שבועי לרבני האיזור. רבים שחרו לפתחו, להתייעצות ולקבלת ברכה. לחם בתקיפות כנגד חילול שבת ופגיעה בחינוך. יחד עם חברו רבי ישראל אבוחצירא (הבבא סלאי) הוציא פסק האוסר על לימודים מעורבים בנתיבות. בשנת התשכ"ג פרסם קול קורא לרבנים הספרדים בישראל להיאבק כנגד התכנית לבטל את "הרבנות הזוגית" (כהונת שני רבנים ראשיים) משום שהדבר "יפגע קשות ברבני עדות המזרח והספרדים... מזימה המאיימת על מעמדכם וקיומכם". הוא קרא לם להתאחד "למען ביצור כוחה של הרבנות הספרדית שהיא הערובה היחידה לשילוב ושיתוף עדות המזרח בקביעת דמותה הרוחנית של מדינת ישראל"[6].
בשנת תשל"ב החל לכהן כנשיא ישיבת כסא רחמים בבני ברק, שנקראת על שם רבו הרב חויתה הכהן.
בשנת תשל"ג החל לכהן כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, ונבחר חמש פעמים לכהונה זו.
הרב צבאן היה זקן רבני תוניס ונחשב כבעל הסמכות התורנית העליונה של יהדות תוניס בישראל. הוא עשה רבות להתפתחות מוסדות התורה של העדה התוניסאית ופעל להוציא לאור את ספריהם של חכמי תוניס מהדורות הקודמים.
בשנה האחרונה לחייו סבל מחולשה גדולה, בשל מחלות שפקדוהו, ונפטר בד' בכסלו תשנ"ה.
ספריו
- נפש חיה- חלק ראשון שו"ת וחלק שני חידושים על פרשיות השבוע.
- פירוש על הגדה של פסח- נכתב בשנת תש"ו.
- זרע יעקב (ג' חלקים) - חלק א' על הש"ס וחלק ב' מכיל חידושי הלכות על השולחן ערוך. שני החלקים יצאו לאור בשנת תשט"ז[7]. בשנת תשל"ט יצא לאור חלק ג'.
- הירח- ירחון שהוציא לאור
- שיירי הנפש - השלמות לספרו "נפש חיה". יצא לאור בשנת תשנ"ד.
לקריאה נוספת
- הרב שושן חורי, רפאל המלאך (שני חלקים), בהוצאת מכון הרב מצליח תשנ"ז
- הרב שלום דובער הלוי וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 112-108.
קישורים חיצוניים
- (חלק מהחומר בערך זה נלקח מתוך חב"דפדיה)
הערות שוליים
- ↑ משמעות השם 'כדיר' בערבית תוניסאית היא שם של דג, ושם זה ניתן לבני העדה התוניסאית כברכה להינצל מעין הרע (הרב מאיר מאזוז, הערות להקדמת הרב יוסף צמח מאזוז לשו"ת "איש מצליח" מאת הרב מצליח מאזוז, עמ' 17).
- ↑ בהמשך כתב הרב הדאיה דברי שבח לרבי רחמים חי חויתה הכהן על שני תלמידיו הגדולים, הרב מאזוז והרב צבאן, ראה בהסכמתו לספר "גרש כרמל" של הרב חויתה הכהן.
- ↑ וראה תיאורו במבואו לספרו "נפש חיה" עמ' ד'- ו'
- ↑ מבוא לספר "נפש חיה" עמ' ד'
- ↑ על פי עדותו של רבי בוגיד חנינא סעדון, מינויו היה לאחר שגרמים ברבנות הראשית קראו את ספרו "זרע יעקב" והתרשמו מגדולתו (רפאל המלאך ח"א עמ' 23)
- ↑ הקול הקורא פורסם בירחון "קול סיני- בטאון החוג הרעיוני הבתי מפלגתי נאמני התורה" (בעריכת מ. הלוי), גליון ג' כרך ב', כסליו התשכ"ג
- ↑ בהקדמתו לחלק ב' כותב שכתב את הספר בהיותו מגיל ארבע עשרה שנה עד תשע עשרה.