מילתא דבדיחותא: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(עמוד א) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מילתא דבדיחותא''' (מ[[ארמית]])- דברי בדיחה (הומור). | '''מילתא דבדיחותא''' (מ[[ארמית]])- דברי בדיחה (הומור). | ||
ישנם מן ה[[אמוראים]] שהיו משתמשים ב"בדיחות" בתחילת שיעור הלכתי, כדי לעורר את הקהל. ב{{מקור|בבלי שבת ל ב}} וב{{מקור|בבלי פסחים קיז | ישנם מן ה[[אמוראים]] שהיו משתמשים ב"בדיחות" בתחילת שיעור הלכתי, כדי לעורר את הקהל. ב{{מקור|בבלי שבת ל ב}} וב{{מקור|בבלי פסחים קיז א}} מובא: "כי הא דרבה, מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא, ובדחי רבנן לסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא" (האמורא [[רבה]], לפני שפתח להם לחכמים אמר מלתא דבדיחותא ובידח את החכמים, לבסוף ישב באימה והתחיל בשיעור), ופירש [[רש"י]] את סיבת הנהגה זו: "נפתח לבם מחמת השמחה" {{מקור|רש"י שבת ל ב|כן}}. | ||
[[רבי מנחם המאירי]] מסביר בספרו "בית הבחירה": "אף על פי שראוי לאדם לעמוד נכנע ושפל רוח ראוי לו להעמיד עצמו בשמחה לקיים מצותיו ולמה שיגיעהו מן השלמות שאין השכינה שורה מתוך עצבות שהעצבון מטמטם את הלב וסותם שבילי ההכנה ולא מתוך עצלות שקידה והתבוננות אלא מתוך שמחת הלב ליושר המזגים ואף דרך החכמים היה בישיבתם לפתוח במילי דבדיחותא". | [[רבי מנחם המאירי]] מסביר בספרו "בית הבחירה": "אף על פי שראוי לאדם לעמוד נכנע ושפל רוח ראוי לו להעמיד עצמו בשמחה לקיים מצותיו ולמה שיגיעהו מן השלמות שאין השכינה שורה מתוך עצבות שהעצבון מטמטם את הלב וסותם שבילי ההכנה ולא מתוך עצלות שקידה והתבוננות אלא מתוך שמחת הלב ליושר המזגים ואף דרך החכמים היה בישיבתם לפתוח במילי דבדיחותא". | ||
גרסה מ־06:05, 12 בדצמבר 2014
|
|
מילתא דבדיחותא (מארמית)- דברי בדיחה (הומור).
ישנם מן האמוראים שהיו משתמשים ב"בדיחות" בתחילת שיעור הלכתי, כדי לעורר את הקהל. בבבלי שבת ל ב ובבבלי פסחים קיז א מובא: "כי הא דרבה, מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא, ובדחי רבנן לסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא" (האמורא רבה, לפני שפתח להם לחכמים אמר מלתא דבדיחותא ובידח את החכמים, לבסוף ישב באימה והתחיל בשיעור), ופירש רש"י את סיבת הנהגה זו: "נפתח לבם מחמת השמחה" (רש"י שבת ל ב).
רבי מנחם המאירי מסביר בספרו "בית הבחירה": "אף על פי שראוי לאדם לעמוד נכנע ושפל רוח ראוי לו להעמיד עצמו בשמחה לקיים מצותיו ולמה שיגיעהו מן השלמות שאין השכינה שורה מתוך עצבות שהעצבון מטמטם את הלב וסותם שבילי ההכנה ולא מתוך עצלות שקידה והתבוננות אלא מתוך שמחת הלב ליושר המזגים ואף דרך החכמים היה בישיבתם לפתוח במילי דבדיחותא".
ואולם השימוש ב"בדיחות" מוגבל ויכול להביא לידי איסורים שונים כגון: ליצנות, ביטול תורה, לשון הרע, מלבין פני חבירו ברבים, ועוד[1].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- רחלי רוזנברג, מאמר בנושא ההומור, באתר "הידברות".