הרב משה ביגל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
|רבותיו=[[הרצי"ה קוק]]; [[הרב אברהם שפירא]]; [[הרב שאול ישראלי]]; [[הרב יעקב אריאל]]; [[הרב דב ליאור]] | |רבותיו=[[הרצי"ה קוק]]; [[הרב אברהם שפירא]]; [[הרב שאול ישראלי]]; [[הרב יעקב אריאל]]; [[הרב דב ליאור]] | ||
|תלמידיו= | |תלמידיו= | ||
|חיבוריו="לחם אבירים" ועוד | |חיבוריו="לחם אבירים"; "אכול בשמחה" ועוד | ||
}} | }} | ||
'''הרב משה ביגל''' הוא רב היישוב מיתר שבנגב ומומחה לכשרות. מרבני "צהר". | '''הרב משה ביגל''' הוא רב היישוב מיתר שבנגב ומומחה לכשרות. מרבני "צהר". | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת תשט"ו ב[[בני ברק]] לאביו ר' גדליה דוד ואמו שרה יוכבד, ניצולי [[שואה]] מהונגריה. למד ב[[ישיבת הישוב החדש]] ובאלול תשל"ד החל ללמוד ב[[ישיבת מרכז הרב]], והפך לתלמידם המובהק של [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], [[הרב אברהם שפירא]] ו[[הרב שאול ישראלי]]. באלול תשל"ח נשא את הניה, בתו של [[הרב אברהם סילברט]], מייסד וראש [[ישיבת בני עקיבא אהל שלמה]] בבאר שבע. בשנת תשמ"א נשלח ללמוד ב[[כולל]] ב[[ישיבת ימית]], על מנת לחזק את גרעין הישיבה בימים שלפני הנסיגה מסיני, שם התקרב לראש הכולל [[הרב יעקב אריאל]], | נולד בשנת תשט"ו ב[[בני ברק]] לאביו ר' גדליה דוד ואמו שרה יוכבד, ניצולי [[שואה]] מהונגריה. למד ב[[ישיבת הישוב החדש]] ב[[תל אביב]], ובאלול תשל"ד החל ללמוד ב[[ישיבת מרכז הרב]], והפך לתלמידם המובהק של [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], [[הרב אברהם שפירא]] ו[[הרב שאול ישראלי]]. באלול תשל"ח נשא את הניה, בתו של [[הרב אברהם סילברט]], מייסד וראש [[ישיבת בני עקיבא אהל שלמה]] בבאר שבע. בשנת תשמ"א נשלח ללמוד ב[[כולל]] ב[[ישיבת ימית]], על מנת לחזק את גרעין הישיבה בימים שלפני הנסיגה מסיני, שם התקרב לראש הכולל [[הרב יעקב אריאל]], ואצלו למד והתמחה בהוראת הלכה. בנוסף ללימודיו בכולל, שימש כרב בית הספר הדתי בעיר. בשנת תשמ"ב פונתה משפחתו מימית, והוא עבר למושב גני טל שבגוש קטיף. הוסמך ל[[רב]]נות על ידי הרב שפירא ו[[הרב מרדכי אליהו]], וכן השלים לימודי הוראה וקיבל תעודת הוראה מטעם מכללת יעקב הרצוג. הוא החל לכהן כרב המושב גן אור שבגוש קטיף. לאחר מכן, עבר לגרעין המייסד של הישוב נוה דקלים, ושם שימש כמורה וכרב בית ספר. בעקבות שאלות רבות שצצו לאור החקלאות המודרנית המפותחת שהתקיימה בישובי גוש קטיף, נמנה על מייסדי "[[מכון התורה והארץ]]". כמו כן, ייסד את "המכון להסברת מפרשי התלמוד", במסגרתו הוציא את קבצי "גליונות עיון בסוגיות שבת". בשנת תשמ"ט נבחר לכהן כרב הישוב מיתר שבנגב, תפקיד בו הוא מכהן עד היום. במשך שנים רבות הרצה בתחומי יהדות וחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובמכללות שונות, וכן לימד ב[[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] "[[ישיבת לב לדעת|לב לדעת]]" ("השלוחה") בשדרות. | ||
בשנת תשס"ה היה בין החותמים על קריאתו של הרב אברהם שפירא לסרב לפקדוה לפנות יישובים<ref>[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/92045#one רשימת הרבנים] באתר ערוץ 7.</ref>. בשנת תשע"א חתם על קריאתו של [[הרב שמואל אליהו]] שלא להשכיר או למכור דירות לערבים בישראל. | בשנת תשס"ה היה בין החותמים על קריאתו של הרב אברהם שפירא לסרב לפקדוה לפנות יישובים<ref>[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/92045#one רשימת הרבנים] באתר ערוץ 7.</ref>. בשנת תשע"א חתם על קריאתו של [[הרב שמואל אליהו]] שלא להשכיר או למכור דירות לערבים בישראל. | ||
במשך שנים ארוכות נמנה על חוקרי "המכון לרבני ישובים" בקרית ארבע, בנשיאות [[הרב דב ליאור]], שגם אותו מחשיב הרב ביגל כרבו. כמו כן, הינו חבר בארגון רבני "צהר", במסגרתו עורך חופות רבות לזוגות חילוניים וכן חבר בועדת הכשרות של הארגון. | |||
==חקר הכשרות== | ==חקר הכשרות== | ||
תחום עיסוקו העיקרי של הרב ביגל הוא הכשרות, ובייחוד הכשרות בעידן המודרני והמתועש. הוא פרסם מאות מאמרים בתחום זה בבמות שונות, בעיקר בעלון "השבת" של ארגון צהר, | תחום עיסוקו העיקרי של הרב ביגל הוא הכשרות, ובייחוד הכשרות בעידן המודרני והמתועש. הוא פרסם מאות מאמרים בתחום זה בבמות שונות, בעיקר בעלון "השבת" של ארגון צהר, מרצה על כך ברחבי הארץ ומשיב תשובות בטלפון ובאינטרנט. כמו כן, עורך הרב ביגל מחקרים מעשיים בתחום הכשרות, שהבולטים שבהם הינם בתחום משחטות העוף בישראל וחרקים בירקות עלים. במסגרת מחקרו, פרסם בשנת תשע"ג כי ניתן לנקות ירקות מחרקים בעזרת חומר הנקרא "סטרילי טבע". | ||
תפיסתו בנושא הכשרות היא שעל הרבנות הראשית לשמש גוף כשרות המספק שירותי "כשרות כלל ישראלית" המתאים לכלל האוכלוסיה בישראל, ללא הבדלי עדות ורמה דתית<ref>לחם אבירים הקדמה (עמ' 3-5)</ref>, ועל כן עליה לספק כשרות ברמות הידור שונות המתאימות לכל גווני האוכלוסיה. הוא מתנגד לחומרות יתרות בתחום הכשרות, אשר אינן מתאימות לכל האוכלוסיה אלא ליחדי סגולה, ומייקרות את מחיר המזון הכשר<ref>שם, שער ג'</ref>. | תפיסתו ההלכתית בנושא הכשרות היא, שעל [[הרבנות הראשית לישראל]] לשמש גוף כשרות המספק שירותי "כשרות כלל ישראלית" המתאים לכלל האוכלוסיה בישראל, ללא הבדלי עדות ורמה דתית<ref>לחם אבירים הקדמה (עמ' 3-5)</ref>, ועל כן עליה לספק כשרות ברמות הידור שונות המתאימות לכל גווני האוכלוסיה. הוא מתנגד לחומרות יתרות בתחום הכשרות, אשר אינן מתאימות לכל האוכלוסיה אלא ליחדי סגולה, ומייקרות את מחיר המזון הכשר<ref>שם, שער ג'</ref>. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
* '''לחם אבירים'''- כשרות המזון בעידן המודרני. הספר עוסק בדיני אירוח, כשרות "למהדרין", כשרות העוף ועוד. | * '''לחם אבירים'''- כשרות המזון בעידן המודרני. הספר עוסק בדיני אירוח, כשרות "למהדרין", כשרות העוף ועוד. | ||
* '''אכול בשמחה''' | * '''אכול בשמחה'''- ספר מקיף ומפורט על כל ענייני הכשרות. | ||
* '''בית כנסת ביישוב: מבנה ותכנון פנים'''- מאמר שפורסם בקובץ "מלילות" תשנ"ח | * '''בית כנסת ביישוב: מבנה ותכנון פנים'''- מאמר שפורסם בקובץ "מלילות" תשנ"ח, וכן יצא כחוברת נפרדת. | ||
* '''גליונות עיון בסוגיות שבת'''- חוברות בענייני שבת שנשלחו בדואר למנויים. | * '''גליונות עיון בסוגיות שבת'''- סדרת חוברות בענייני שבת שנשלחו בדואר למנויים. | ||
* חוברת הדרכה לשנת ה[[שמיטה]] לשדה ולגינות פרטיות (חוברת זו אומצה על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]] בשמיטה תשמ"ז בתור הנהלים הרשמיים מטעמה). | * חוברת הדרכה לשנת ה[[שמיטה]] לשדה ולגינות פרטיות (חוברת זו אומצה על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]] בשמיטה תשמ"ז בתור הנהלים הרשמיים מטעמה). | ||
גרסה מ־18:35, 26 בינואר 2015
|
|
| הרב משה ביגל | |
|---|---|
| |
| תאריך לידה | כ"ט בשבט תשט"ו |
| מקום פעילות | מיתר |
| השתייכות | הציונות הדתית |
| נושאים שבהם עסק | הלכה, כשרות |
| רבותיו | הרצי"ה קוק; הרב אברהם שפירא; הרב שאול ישראלי; הרב יעקב אריאל; הרב דב ליאור |
| חיבוריו | "לחם אבירים"; "אכול בשמחה" ועוד |
הרב משה ביגל הוא רב היישוב מיתר שבנגב ומומחה לכשרות. מרבני "צהר".
תולדות חייו
נולד בשנת תשט"ו בבני ברק לאביו ר' גדליה דוד ואמו שרה יוכבד, ניצולי שואה מהונגריה. למד בישיבת הישוב החדש בתל אביב, ובאלול תשל"ד החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, והפך לתלמידם המובהק של הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב אברהם שפירא והרב שאול ישראלי. באלול תשל"ח נשא את הניה, בתו של הרב אברהם סילברט, מייסד וראש ישיבת בני עקיבא אהל שלמה בבאר שבע. בשנת תשמ"א נשלח ללמוד בכולל בישיבת ימית, על מנת לחזק את גרעין הישיבה בימים שלפני הנסיגה מסיני, שם התקרב לראש הכולל הרב יעקב אריאל, ואצלו למד והתמחה בהוראת הלכה. בנוסף ללימודיו בכולל, שימש כרב בית הספר הדתי בעיר. בשנת תשמ"ב פונתה משפחתו מימית, והוא עבר למושב גני טל שבגוש קטיף. הוסמך לרבנות על ידי הרב שפירא והרב מרדכי אליהו, וכן השלים לימודי הוראה וקיבל תעודת הוראה מטעם מכללת יעקב הרצוג. הוא החל לכהן כרב המושב גן אור שבגוש קטיף. לאחר מכן, עבר לגרעין המייסד של הישוב נוה דקלים, ושם שימש כמורה וכרב בית ספר. בעקבות שאלות רבות שצצו לאור החקלאות המודרנית המפותחת שהתקיימה בישובי גוש קטיף, נמנה על מייסדי "מכון התורה והארץ". כמו כן, ייסד את "המכון להסברת מפרשי התלמוד", במסגרתו הוציא את קבצי "גליונות עיון בסוגיות שבת". בשנת תשמ"ט נבחר לכהן כרב הישוב מיתר שבנגב, תפקיד בו הוא מכהן עד היום. במשך שנים רבות הרצה בתחומי יהדות וחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובמכללות שונות, וכן לימד בישיבת ההסדר "לב לדעת" ("השלוחה") בשדרות.
בשנת תשס"ה היה בין החותמים על קריאתו של הרב אברהם שפירא לסרב לפקדוה לפנות יישובים[1]. בשנת תשע"א חתם על קריאתו של הרב שמואל אליהו שלא להשכיר או למכור דירות לערבים בישראל.
במשך שנים ארוכות נמנה על חוקרי "המכון לרבני ישובים" בקרית ארבע, בנשיאות הרב דב ליאור, שגם אותו מחשיב הרב ביגל כרבו. כמו כן, הינו חבר בארגון רבני "צהר", במסגרתו עורך חופות רבות לזוגות חילוניים וכן חבר בועדת הכשרות של הארגון.
חקר הכשרות
תחום עיסוקו העיקרי של הרב ביגל הוא הכשרות, ובייחוד הכשרות בעידן המודרני והמתועש. הוא פרסם מאות מאמרים בתחום זה בבמות שונות, בעיקר בעלון "השבת" של ארגון צהר, מרצה על כך ברחבי הארץ ומשיב תשובות בטלפון ובאינטרנט. כמו כן, עורך הרב ביגל מחקרים מעשיים בתחום הכשרות, שהבולטים שבהם הינם בתחום משחטות העוף בישראל וחרקים בירקות עלים. במסגרת מחקרו, פרסם בשנת תשע"ג כי ניתן לנקות ירקות מחרקים בעזרת חומר הנקרא "סטרילי טבע".
תפיסתו ההלכתית בנושא הכשרות היא, שעל הרבנות הראשית לישראל לשמש גוף כשרות המספק שירותי "כשרות כלל ישראלית" המתאים לכלל האוכלוסיה בישראל, ללא הבדלי עדות ורמה דתית[2], ועל כן עליה לספק כשרות ברמות הידור שונות המתאימות לכל גווני האוכלוסיה. הוא מתנגד לחומרות יתרות בתחום הכשרות, אשר אינן מתאימות לכל האוכלוסיה אלא ליחדי סגולה, ומייקרות את מחיר המזון הכשר[3].
ספריו
- לחם אבירים- כשרות המזון בעידן המודרני. הספר עוסק בדיני אירוח, כשרות "למהדרין", כשרות העוף ועוד.
- אכול בשמחה- ספר מקיף ומפורט על כל ענייני הכשרות.
- בית כנסת ביישוב: מבנה ותכנון פנים- מאמר שפורסם בקובץ "מלילות" תשנ"ח, וכן יצא כחוברת נפרדת.
- גליונות עיון בסוגיות שבת- סדרת חוברות בענייני שבת שנשלחו בדואר למנויים.
- חוברת הדרכה לשנת השמיטה לשדה ולגינות פרטיות (חוברת זו אומצה על ידי הרבנות הראשית לישראל בשמיטה תשמ"ז בתור הנהלים הרשמיים מטעמה).
קישורים חיצוניים
- מובי"ל בכשרות- הבלוג של הרב ביגל בנושא "מחקר ובקרה, יעוץ ולימוד בכשרות".
הערות שוליים
- ↑ רשימת הרבנים באתר ערוץ 7.
- ↑ לחם אבירים הקדמה (עמ' 3-5)
- ↑ שם, שער ג'