10,172
עריכות
פרשני:בבלי:זבחים קט ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
Automatic page editing
Micropedia bot (שיחה | תרומות) (Automatic page editing) |
Micropedia bot (שיחה | תרומות) מ (Automatic page editing) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==חברותא== | ==חברותא== | ||
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: רבי יהושע אומר, כל הזבחים שבתורה</b>, חוץ מעולה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שנשתייר מהן כזית בשר</b> | <span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: רבי יהושע אומר, כל הזבחים שבתורה</b>, חוץ מעולה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שנשתייר מהן כזית בשר</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>או כזית חלב, זורק את הדם.</b> דכתיב "וזרק הכהן את הדם, והקטיר החלב". ודרשינן (במנחות כו, א) שאם נשתייר מהחלב, אף על פי שאין בשר, זורק עליו את הדם. אך, אם נשתיירו <b style='font-size:20px; color:black;'>חצי זית בשר וחצי זית חלב, אינו זורק את הדם</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 99 </b><b style='font-size:20px; color:black;'>.</b> כי לדעת רבי יהושע "אם אין בשר אין דם". והעלה דין זה (לעיל קד, א) ממה שנאמר לגבי עולה "ועשית עולותיך הבשר והדם". ובשאר זבחים נאמר "ודם זבחיך ישפך והבשר תאכל", הזקיקן הכתוב זה לזה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 100 </b>. | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 99. </b> <b>הגרי"ד סולוביציק</b> העיר למה הוצרך רבי יהושע להשמיענו שאין מצטרפין והרי אין כאן לא אכילת כזית ולא הקטרת כזית, והעלה מכך כי אף אם דין אכילה והקטרה חל גם בפחות מכזית (וכמבואר בבית הלוי ח"א ב לענין אכילה שענינה לכלות הבשר ואין בה שיעור מעשה אכילה), בכל זאת הכלל ש"אם אין בשר אין דם" הוא בכזית דוקא, כי הוא דין בקרבן שיהא לו בשר ודם, והיינו שיש תנאי בזריקה שתהא לצורך כזית בשר, ואינו דין בזריקה שתתיר איסור. ובזה היה הוה אמינא שיתיר חצי כזית לאכילה וחצי להקטרה, והשמיענו שצריך שיתיר כזית שלם לאכילה או לזריקה. וכן נקט גם <b>בקהילות יעקב</b> (פסחים נב). והנה ההיתר שעושה זריקת הדם הוא על איסור אכילת קדשים או הקטרתם קודם זריקת הדם, ולא להחיל מצות אכילת קדשים (וכנ"ל, שלכך אין צריך כזית). ובמשמר הלוי (קנ"ה) תמה הרי גם לחצי שיעור צריך היתר של זריקת הדם, ולמה לא יזרק על פחות מכזית. אולם <b>מו"ר הגראי"ל</b> אמר כי הדבר פשוט שאין "שם קרבן" לפחות מכזית. וכוונתו, שאף אם זריקת הדם תלויה בפעולתה להתיר הבשר, היינו רק כשמתירה כזית שנחשב קרבן, אך בפחות מכך, אף שיש בשר איזה שהוא איסור, לא חל דין הזריקה לגבי הבשר (ואף אם הותר האיסור, אינה נחשבת זריקה לגבי קרבן). עוד יתכן לומר כמבואר לעיל, שאינו דין בזריקה שתתיר איסור, אלא דין בקרבן שצריך שיהא בו בשר ודם, והוא רק תנאי בזריקה שתהא לצורך בשר. (וראה רש"י במנחות ט, א ד"ה כחצי זריקת דם אינה אלא להתיר, וכיון דאבדו זריקה למה?) אך אין ליישב שלא שייך איסור חצי שיעור בהקטרת קרבן מצד שאין איסור לאו אלא רק אם חל עליו שם קרבן בשיעור כזית, ולפיכך אין זה איסור שחל עליו היתר זריקה, שאם כן, יקשה למאן דאמר שחלה הזאה בפחות מכזית, וכדלהלן. <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 100. </b> ידוע להוכיח מסוגיין שאמרו "כמאן כרבי יהושע", ומשמע שלדעת רבי אליעזר החולק (לעיל קד, א) על רבי יהושע, וסובר שאם נשתייר חצי זית זורק את הדם, הוא הדין שנחשב החצי זית כפיגול נותר וטמא, כי גם חצי זית "ניתר" לטהורים. ומוכח, שגם אם אין שיעור בקרבן הניתר, כיון שחלה זריקה, הותר גם חצי שיעור אף אם אין לו שם קרבן בפני עצמו.</span> </span> | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 99. </b> <b>הגרי"ד סולוביציק</b> העיר למה הוצרך רבי יהושע להשמיענו שאין מצטרפין והרי אין כאן לא אכילת כזית ולא הקטרת כזית, והעלה מכך כי אף אם דין אכילה והקטרה חל גם בפחות מכזית (וכמבואר בבית הלוי ח"א ב לענין אכילה שענינה לכלות הבשר ואין בה שיעור מעשה אכילה), בכל זאת הכלל ש"אם אין בשר אין דם" הוא בכזית דוקא, כי הוא דין בקרבן שיהא לו בשר ודם, והיינו שיש תנאי בזריקה שתהא לצורך כזית בשר, ואינו דין בזריקה שתתיר איסור. ובזה היה הוה אמינא שיתיר חצי כזית לאכילה וחצי להקטרה, והשמיענו שצריך שיתיר כזית שלם לאכילה או לזריקה. וכן נקט גם <b>בקהילות יעקב</b> (פסחים נב). והנה ההיתר שעושה זריקת הדם הוא על איסור אכילת קדשים או הקטרתם קודם זריקת הדם, ולא להחיל מצות אכילת קדשים (וכנ"ל, שלכך אין צריך כזית). ובמשמר הלוי (קנ"ה) תמה הרי גם לחצי שיעור צריך היתר של זריקת הדם, ולמה לא יזרק על פחות מכזית. אולם <b>מו"ר הגראי"ל</b> אמר כי הדבר פשוט שאין "שם קרבן" לפחות מכזית. וכוונתו, שאף אם זריקת הדם תלויה בפעולתה להתיר הבשר, היינו רק כשמתירה כזית שנחשב קרבן, אך בפחות מכך, אף שיש בשר איזה שהוא איסור, לא חל דין הזריקה לגבי הבשר (ואף אם הותר האיסור, אינה נחשבת זריקה לגבי קרבן). עוד יתכן לומר כמבואר לעיל, שאינו דין בזריקה שתתיר איסור, אלא דין בקרבן שצריך שיהא בו בשר ודם, והוא רק תנאי בזריקה שתהא לצורך בשר. (וראה רש"י במנחות ט, א ד"ה כחצי זריקת דם אינה אלא להתיר, וכיון דאבדו זריקה למה?) אך אין ליישב שלא שייך איסור חצי שיעור בהקטרת קרבן מצד שאין איסור לאו אלא רק אם חל עליו שם קרבן בשיעור כזית, ולפיכך אין זה איסור שחל עליו היתר זריקה, שאם כן, יקשה למאן דאמר שחלה הזאה בפחות מכזית, וכדלהלן. <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 100. </b> ידוע להוכיח מסוגיין שאמרו "כמאן כרבי יהושע", ומשמע שלדעת רבי אליעזר החולק (לעיל קד, א) על רבי יהושע, וסובר שאם נשתייר חצי זית זורק את הדם, הוא הדין שנחשב החצי זית כפיגול נותר וטמא, כי גם חצי זית "ניתר" לטהורים. ומוכח, שגם אם אין שיעור בקרבן הניתר, כיון שחלה זריקה, הותר גם חצי שיעור אף אם אין לו שם קרבן בפני עצמו.</span> </span> | ||