חכמים היינו תנא קמא

ביטוי תמיהה בתלמוד שמשמעו: הלא הדברים האמורים בשם "חכמים" בסוף המשנה או הברייתא, אינם דעה חדשה, אלא חוזרים בסגנון אחר על הדעה שנאמרה קודם לכן (תנא קמא), ואם כן נשאלת השאלה לשם מה הובאו שוב, או במה הם נחלקו והלא דבריהם זהים הם.