פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד כ

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־16:16, 14 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ד כ

סעיף כ

ממזר הבא על העכו"ם, הולד עכו"ם. ואם נתגייר, הרי הוא כישראל. ואם בא על השפחה. הולד עבד. נשתחרר, הרי הוא בן חורין. לפיכך, ממזר נושא, לכתחלה, שפחה שקבלה עליה מצות וטבלה לשם עבדות להתיר בניו שישתחררו ויהיו מותרים בישראליתא (משנה קידושין סט,א וגמ').

א. טעם ההיתר: רמב"ם: האיסור לשאת שפחה הוא רק מדרבנן, ולממזר התירו משום תקנת הולד.

ר"ת,ר"ן: האיסור הוא מהתורה שנאמר "לא יהיה קדש", אך ממזר שיצירתו בעבירה קדש ועומד הוא.

האם מותר לממזרת להינשא לעבד? ב"ש – לדעת הרמב"ם אסור משום שכאן הולד ממזר ואין תיקון לולד, אולם לדעת ר"ת מותר. נפק"מ נוספת מובאת בסיכום לסע' כב, אם גר עמוני מותר בשפחה.

ספק ממזר: רשב"א,ר"ן,רש"ך: אסור בשפחה.

שו"ת רמב"ן,רדב"ז: מותר. לכאורה תלוי בטעמים הנ"ל, שלרמב"ם יש להתיר משום תקנת ולד ולר"ן לא כיוון שאינו קדש ודאי.

מתוך הספר יאיר השולחן