פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר יג א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר יג א

סעיף א

כל אשה שנתגרשה או שנתאלמנה, הרי זו לא תנשא ולא תתארס לאחר עד שתמתין תשעים יום (משנה יבמות מא,א), חוץ מיום שנתגרשה או שמת בעלה בו, וחוץ מיום שנתארסה בו, כדי שיודע אם היא מעוברת או אינה מעוברת, להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של אחרון (מג,א). (אבל מותרת לעשות שידוכים בלא אירוסין (ב"י בשם תשובת הרא"ש ות"ה סימן רי"ז), רק שלא יכנוס עמה בבית^א) (שם) ומיום כתיבת הגט מונים למגורשת, ואפילו היה על תנאי או שלא הגיע לידה אלא לאחר כמה שנים, מיום הכתיבה מונים, שהרי אינו מתייחד עמה משכתבו לה (רי"ף ורמב"ם כשמואל בגיטין יח,א). הגה: וי"א דמונים מיום נתינת הגט (טור בשם הרא"ש כרב) וכן ראוי להחמיר, כן נראה לי^ב. וגזירת חכמים שאפילו אשה שאינה ראויה לילד, ואפילו נתגרשה או נתאלמנה מן האירוסין, צריכה להמתין צ' יום (משנה יבמות מא,א). אפילו קטנה או זקנה או עקרה או אילונית, ואפילו בעלה במדינת הים או סריס אדם או חולה או חבוש בבית האסורים, והמפלת אחר מיתת בעלה (מב,ב), ואפילו בתולה מהאירוסין, צריכות להמתין תשעים יום (משנה מא,א).

טעם תקנת הבחנה: יבמות מב,א: שמואל: נאמר: "להיות לך לאלוקים ולזרעך אחריך" להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני. ופירש רש"י שאין שכינה שורה אלא על הוודאיים שזרעם מיוחס.

רבא: גזירה שמא ישא אחותו מאביו וכד'.

האם זהו דין מהתורה או מדרבנן? ב"ש: נראה שהלכה כרבא שזוהי גזירה, ויתכן שגם לשמואל זוהי רק אסמכתא ואין כאן איסור מהתורה.

רדב"ז: לפי התוס' זהו דין דרבנן אולם מפשט לשון הרמב"ם נראה שבאשה הראויה ללדת זהו דין מהתורה וחכמים גזרו גם בשאינה ראויה.

ברכ"י,שבו"י,מל"מ: מדרבנן.

א. לא יכנוס: ב"י,ח"מ: ישבע שלא יכנוס עימה בבית כדי שלא יבואו לידי תקלה.

בית מאיר,ערוה"ש: לא צריך. ערוה"ש כתב שנהגו לא להישבע ונימק שסמכו על הרמ"א שהשמיט דין זה.

ב. מיום הכתיבה: גיטין יח,א: לדעת רב מונים משעת נתינה ולדעת שמואל משעת כתיבה.

ירושלמי,רי"ף,רמב"ם,רשב"א,שו"ע: משעת כתיבה. כשמואל, וטעמו שאסורים בייחוד משעת כתיבה, ושוב אין חשש.

רא"ש,רמ"א: משעת נתינה. פוסקים כרב באיסורים, וטעמו שמא יגרש שתי נשיו ויכתוב בזמנים שונים אך יתן ביחד, ויתמהו האנשים כיצד אחת מותרת להינשא מיד והשניה לא.

בדיקה רפואית שאינה מעוברת: אוצה"פ – לא מועיל, שהרי נאמר ביבמות מא,ב: "אם יבא אליהו ויאמר דהא לא איעברה, מי משגח ביה ויבמינן לה? הא קטנה דלאו בת איעבורי היא, ואפ"ה צריכה להמתין ג' חדשים". עיין בסיכום לסע' ה שבבעל ואשה שנתגיירו יחד אפשר לסמוך על כך.

מתוך הספר יאיר השולחן