מדבר העמים
|
|
"מדבר העמים" הוא כינוי לאירוע ולמקום שאליו יביא ה' את עם ישראל, ושם יישפט איתם ועם אלה מהם שאינם ראויים לגאולה. מקור הביטוי בספר יחזקאל פרק כ פסוק לה: "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל מִדְבַּר הָעַמִּים וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם פָּנִים אֶל פָּנִים..." לפי חלק מהפירושים, הכוונה לאירוע שיתרחש סמוך לתקופת הגאולה, ולפי חלק מהפירושים, הוא כינוי לכל תקופת הגלות של עם ישראל.
נבואת מדבר העמים ביחזקאל
ביחזקאל פרק כ:
| {{{תוכן}}} | ||
.
שיטות שלפיהן 'והבאתי אתכם אל מדבר העמים' הוא כינוי לאירוע שיתרחש סמוך לזמן הגאולה
מעיון במפרשים ובראשונים נראה כמה דעות בביאור הנבואה, לגבי מהותו של המדבר המדובר, והזמן שבה היא מיועדת להתקיים.
שיטת הראב"ד: הראב"ד במסכת עדיות פ"ב משנה ט, שבימות המשיח כשיגאל הקב"ה את ישראל לא יכנסו מיד לארץ אלא יוליך אותם למדבר, כנבואת יחזקאל 'והבאתי אתכם אל מדבר העמים'.
דברי הראב"ד מובאים בתוי"ט, עדיות ב,ט, וז"ל:
| {{{תוכן}}} | ||
" עכ"ל.
פירוש דברי הראב"ד שסיום הגלות אינו מקביל בהכרח לתחילת הגאולה, היינו הגלות תסתיים אבל עדיין לא יזכו לכל הטובות והנחמות האמורות להם, שלא יכנסו מיד לארץ אלא יוליך אותם למדבר העמים עד אשר יגיע דור שראוי לזה.
לפי פירוש הראב"ד נבואת והולכתיה המדבר מתייחסת למאורע עתידי שיקרה בסוף הגלות. לפני שיזכו להכנס לארץ ישראל, יוליך ד' את עם ישראל למדבר בהמתנה לדור הראוי לזכות בכל טובות ונחמות הגאולה.
שיטת רש"י: כדברי הראב"ד המובאים לעיל, גם לפי פירוש רש"י מדובר בנבואה במאורע עתידי חד פעמי, שבו יעברו הנגאלים במדבר. אך, על פי פירושו של רש"י, הכוונה למדבר שבין מצרים לארץ ישראל:
| {{{תוכן}}} | ||
רש"י מפרש שמדבר העמים הוא המדבר שלשם הוביל ד' את ישראל בצאתם ממצרים. לפי"ז מובן שלשיטת רש"י ההולכה למדבר העמים היא מאורע עתידי חד פעמי שיתבצע בימות המשיח[1]
כסייעתא לכך שמדבר העמים האמור הוא המדבר הסמוך למצרים, מביא רש"י פסוק מהושע פרק ב
| {{{תוכן}}} | ||
.
נראה שרש"י מפרש שהמילים "וכיום עלותה מארץ מצרים" מוסבות על "והלכתיה המדבר". המדבר הוא אותו מדבר שהלכו בו ביום עלותם מארץ מצרים. כך ניתן להבין מרש"י ביחזקאל.
וכן כתב בהושע בפירוש השני:
| {{{תוכן}}} | ||
שיטת רד"ק: רד"ק מוסיף על פירוש רש"י, שאחר שיצאו ישראל מהעמים לא יבואו לארץ ישראל עד אשר יישפטו במדבר ויכלו המורדים והפושעים. רד"ק אינו מפרש היכן הוא אותו מדבר העמים שהפסוק מדבר עליו, אך הוא מקום שאין בו עמים ועוברים ושבים כדי שלא יראו העמים בנקמת ד' בפושעי עם ישראל. לפי דבריו, 'מדבר העמים' הוא 'מדבר לעמים', מקום חרב שאין בו עמים:
| {{{תוכן}}} | ||
פירוש מצודות דוד: מצודת דוד, מבאר את הפסוק על דרך רד"ק:
| {{{תוכן}}} | ||
זמן קיום הנבואה לפי רש"י, ראב"ד ורד"ק: לפי רש"י, ראב"ד ורד"ק, ההולכה אל המדבר היא שלב מעבר בין הגלות לבין הגאולה. הגלות תסתיים ועם ישראל יצא מארצות העמים. בדרך לארץ ישראל יוליך ד' את עם ישראל ל'מדבר העמים', הוא מקום חרב ושומם שאין בו עמים, על פי רש"י הוא המדבר שבין מצרים לארץ ישראל, ושם ישפוט את המורדים והפושעים שאינם זכאים לגאולה. לאחר מכן יוליך ד' את עמו לארץ ישראל לזכות לגאולה ולכל הנחמות והגמול הטוב שנבאו עליו הנביאים.
דברי הגרי"ז: בעניין זה, קיימת שמועה בעל פה, מדברי הגרי"ז זצ"ל. מובא "עובדות והנהגות לבית בריסק", דברי הראב"ד במסכת עדיות פ"ב משנה ט, שבימות המשיח כשיגאל הקב"ה את ישראל לא יכנסו מיד לארץ אלא יוליך אותם למדבר, כנבואת יחזקאל 'והבאתי אתכם אל מדבר העמים'. ומסופר על כך בספר זה, שכשהזכיר מרן הגרי"ז זצ"ל את דברי הראב"ד האלה, הוסיף כי גם יושבי ארץ ישראל יהיו בכלל, ונאנח באמרו, 'כולם ילכו למדבר ההוא, אוי מי יזכה לשוב'[3]
שיטת מלבי"ם:
| {{{תוכן}}} | ||
לדבריו של מלבי"ם, מדבר העמים הוא מקום בארץ העמים. המקום המתואר הוא רחוק מן היישוב, ואינו מדבר במהותו, אך יהיה לעם ישראל כמדבר משום שלא יניחו להם להשיג צרכי מחיה בסיסיים במקומות הללו. מתחילת דבריו היה ניתן להבין שכל תקופת הגלות וישיבת ישראל בארצות ניכר ללא זכויות אדם בסיסיות היא קיום הנבואה, אך בסוף דבריו מפרש מלבי"ם שבעת קץ יצאו מן הגולה, ומכל ארץ וארץ שיצאו ממנה יאלצו לעבור במדבר של אותה ארץ. על פי דבריו תהיה תקופת מעבר בין היציאה מארצות העמים לבין הכניסה לארץ ישראל. באותה תקופת מעבר יאלצו יהודים לשהות במקומות רחוקים מן היישוב באותה הארץ שממנה יצאו[4].
המכנה המשותף לכל השיטות שהובאו עד כה, הוא ההנחה שההולכה למדבר תתבצע בעת קץ, קרוב לזמן הגאולה, ותהיה אירוע חד פעמי שישמש לבירור המורדים והפושעים מאותו דור שיהיה אז ובו יתחיל תהליך הגאולה.
שיטות לפיהן 'מדבר העמים' הוא כינוי המתייחס לכל תקופת הגלות
שיטות לפיהן 'מדבר העמים' אינו אירוע שיתרחש בפרק זמן מוגדר לפני הגאולה, אלא התייחסות לכל תקופת הגלות. הגלות כולה מוגדרת כ"מדבר העמים"
שיטת הרמב"ם: הגמרא בנדרים דף כ: מבארת -
| {{{תוכן}}} | ||
.
הרמב"ם (איסורי ביאה כא, יג-יד) , בביאורו לתשע מידות כתב על פי הגמרא:
| {{{תוכן}}} | ||
.
מסוף דברי הרמב"ם ניתן ללמוד פירוש חדש למהות 'מדבר העמים' - נחזור להביא את הפסוקים המדברים בבני תשע מידות:
| {{{תוכן}}} | ||
.
משמעות הפסוקים שברירת המורדים והפושעים תעשה במדבר העמים. הרמב"ם כותב "...כל אלו הבנים הילודים מהם הם המורדים והפושעים שיסורי הגלות בוררין אותן". מכאן שלשיטת רמב"ם 'מדבר העמים' הם יסורי הגלות. לא רק לעת קץ קרוב לביאת המשיח יובלו ישראל למדבר העמים. מדבר העמים אינו מדבר מצרים כשיטת רש"י, וגם לא מקומות רחוקים מהיישוב בארצות העמים. לשיטת הרמב"ם מדבר העמים הן ארצות הגלות, ובייסורי הגלות נבררים מתוך עם ישראל מורדים ופושעים.[5].
סיכום:
וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל מִדְבַּר הָעַמִּים וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם פָּנִים אֶל פָּנִים (יחזקאל פרק כ, לה)
מהו מדבר העמים:
- רש"י ביחזקאל ופירוש שני בהושע, ראב"ד, רד"ק: מדבר, מקום שומם, שלא יראו העמים במשפט הנעשה שם בעם ישראל. ברוב המפרשים לא נתבאר מקומו, אך רש"י כתב שהוא מדבר סיחון ועוג שהיו בו ישראל כשיצאו ממצרים.
- מלבי"ם:מקומות בארצות העמים, שהם חוץ ליישוב ולא יינתן שם ליהודים להשיג צרכים בסיסיים.
- רמב"ם, ופירוש ראשון ברש"י בהושע:מדבר העמים הן ארצות הגולה.
על איזה תקופה מייעדת הנבואה:
- רש"י ביחזקאל ופירוש שני בהושע, ראב"ד, רד"ק:לעת קץ, קרוב לימות המשיח
- רמב"ם, ופירוש ראשון ברש"י בהושע: כל משך תקופת הגלות
המיועדים להיות מובאים אל אותו מדבר:
- רש"י ביחזקאל ופירוש שני בהושע, ראב"ד, רד"ק:היהודים השבים מן הגלות לארץ ישראל (לפי פירוש הגרי"ז זצ"ל, יכללו בהם גם היהודים שיישבו באותו זמן בארץ ישראל).
- רמב"ם, ופירוש ראשון ברש"י בהושע:כל הדורות מחורבן בית ראשון והגלות שבעקבותיו ועד הגאולה העתידה
זהות היוצאים למדבר העמים
רבינו בחיי מלשונו של רבינו בחיי על במדבר פרק לג פסוק ב משמע שלא כל היהודים יצאו למדבר:
| {{{תוכן}}} | ||
.
רמב"ם: לפי הרמב"ם המובא לעיל, משמע שכל היהודים בגלות, הם שהוצאו למדבר העמים.
בדברי שאר המפרשים שהובאו לעיל, יש לעיין האם כל העם יצא למדבר או לאו דווקא.
הערות שוליים
- ↑ ולא כמו שיתבאר בהמשך על פי הרמב"ם.
- ↑ אך יש לשים לב, שבפירוש הראשון של רש"י בהושע, שם, כתב: "(טז) לכן הנה אנכי מפתיה - משדלה להמשך אחרי לוזאניי"ר בלע"ז ומהו הפיתוי והולכתיה המדבר בגולה שהוא לה כמדבר וציה ושם תשיב אל לבה כי טוב לה כשעשתה רצוני מכשמרדה בי". משמעות דברי רש"י שהמילים והולכתיה המדבר מכוונת על כל תקופת הגלות שהיא כמדבר לישראל. מכך שרש"י ביחזקאל על נבואת "והבאתי אתכם אל מדבר העמים" מקשר בין שתי הנבואות, נראה על פי פירושו בהושע ששתי הנבואות מדברות על ארצות הגולה, ועל תהליך שיימשך כל משך תקופת הגלות, ולא על מאורע חד פעמי שיתקיים במדבר מסויים, סמוך לימות המשיח. פירוש זה דומה לשיטת הרמב"ם שמובאת כאן בהמשך הדברים
- ↑ יתכן שהשורש לדבריו הוא שאלה שעולה מתוך פירוש רש"י, ראב"ד ורד"ק: לפי פירושים אלו מתעוררת שאלה מן המציאות הידועה לנו, שיהודים רבים מאד, ציבור עצום, כבר מכונס בארץ ישראל. יהודים אלו לא עברו במדבר, בוודאי לא במדבר שבין מצרים לארץ ישראל, ולכאורה אם כן המציאות המוכרת לנו אינה עולה בקנה אחד עם הנבואה.יתכן שמפני קושיה זו הסיק הגרי"ז זצ"ל שגם יושבי ארץ ישראל יצאו מארץ ישראל וילכו אל המדבר לפני הגאולה השלמה ושם ישפוט ד' את העם ויברור ממנו את המורדים והפושעים.[על הנחה זו, שגם יושבי ארץ ישראל יגלו למדבר ויישפטו שם, יש להעיר מכמה מנבואות קיבוץ גלויות המייעדות על קיבוץ גלויות לפני ביאת המשיח, ולא משמע בהם שכל העם יגלה מארץ ישראל. הרי נאמר "ויצא חצי העיר בגולה" והספורנו מבאר שהכוונה לעוסקים במקנה וקנין ולא בהכנה לגאולה, אך לא נאמר שכולם יגלו, רק חצי העיר יצא בגולה ולא כל העיר. וצ"ע].
- ↑ על פי דברי מלבי"ם, יש שרצו לפרש שנבואה זו התקיימה בתקופת השואה, בה הורחקו יהודים ממקומות יישוב והוגלו למחנות ריכוז וכמובן המקום היה כמדבר נורא עבורם – קרח אחזם בלילה ולא זכו לסיפוק צרכיהם הבסיסיים ביותר. לפי זה, הסבל הרב שעברו היהודים במחנות ריכוז – 'מדברות' אלו הוא קיום מה שנאמר בהמשך נבואה זו "כַּאֲשֶׁר נִשְׁפַּטְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם בְּמִדְבַּר אֶרֶץ מִצְרָיִם כֵּן אִשָּׁפֵט אִתְּכֶם נְאֻם ד' יֱדֹוִד: (לז) וְהַעֲבַרְתִּי אֶתְכֶם תַּחַת הַשָּׁבֶט וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם בְּמָסֹרֶת הַבְּרִית: (לח) וּבָרוֹתִי מִכֶּם הַמֹּרְדִים וְהַפּוֹשְׁעִים בִּי מֵאֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם אוֹצִיא אוֹתָם וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבוֹא וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְדֹוָד". תהליך השפיטה והברירה האלוקי התבצע במחנות-מדברות אלו. - כך לדוגמה אומר הרב מרדכי נויגרשל בהרצאה על השואה.אף על פי שפרשנות זו נראית לכאורה כמתאימה מאד לדברי מלבי"ם, מ"מ יש לשאול עליה כמה שאלות: א. את המשך הפסוקים, ממשיך מלבי"ם לבאר לפי דרכו: "(לז) והעברתי - מצייר כרועה המעביר צאנו תחת השבט, למנותם למעשר, כן העשירית יהיה קדש והם ישארו באמונתם ואותם יביא במסורת הברית - החדשה שהזכיר למעלה סי' ט"ז, שיהיה ברית עולם, שלא ישובו לחטוא והוא לא יסיר שכינתו מהם. (לח) וברותי - ואז יברר המרדים - ואפילו הפושעים - שקלים ממורדים, שיוציא אותם מארץ מגוריהם ולא יבואו אל אדמת ישראל - רק במדבר יתמו ושם ימותו, ותפס הכל כדוגמת גאולת מצרים שמלך עליהם ביד חזקה ובקושי השעבוד, והוציאם אל המדבר, וכרת בריתו עמהם והדור הרע תמו נכרתו שם במדבר ולא נכנסו לארץ". על פי זה, תהליך הבירור האלוקי שיתבצע באותן מדבריות יביא לתוצאה שהבאים לארץ ישראל לאחריו, יהיו אנשים שישארו באמונתם, שלא ישובו לחטוא. המורדים והפושעים יתמו באותו מדבר. לאידך גיסא מסתבר, שבתהליך בירור, הצדיקים ישארו בחיים.בשואה לעומת זאת, מחד גיסא כלו ותמו צדיקים רבים, ולאידך גיסא רבים שעברו את השואה, מבלי לדונם, אינם אנשים שנשארו באמונתם ולא יוסיפו לחטוא. על כן קשה לראות בשואה את קיום הנבואה הזו של יחזקאל.וראה בדברי הרד"ק על ישעיה סה, יג, ומבואר מדבריו שתהליך הבירור של מדבר העמים קודם הגאולה העתידה יהיה רק על הרשעים ולא ימותו בו צדיקים. ואם כן לא ניתן לראות בשואה את קיום נבואת "וברותי מכם".
- ↑ יש עוד להעמיק בענין: על דרך הפשט, המורדים והפושעים הם יהודים חוטאים במזיד, שמורדים בדרך ד'. אם כן, מדוע הגמרא מבארת שהמורדים והפושעים הם בני תשע מידות? וכי רק בני תשע מידות חוטאים ופושעים במרד ובמזיד? וצ"ע בסתרי דברים אלה