פרשני:תנ"ך:שיר השירים ד ו

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

תנ"ך:שיר השירים ד ו

{ו} עַ֤ד שֶׁיָּפ֙וּחַ֙ הַיּ֔וֹם וְנָ֖סוּ הַצְּלָלִ֑ים אֵ֤לֶךְ לִי֙ אֶל-הַ֣ר הַמּ֔וֹר וְאֶל-גִּבְעַ֖ת הַלְּבוֹנָֽה:

יפוח. לשון נשיבה^[1].

היום. השמש^[2].

עד שיפוח היום. עד שתתפשט החמה^[3].

ונסו. ברחו.

הצללים. מלשון צל, והוא מגן מפני החמה.

עד. עד כדי כך גדולה אהבתי אליכם,

שיפוח היום. שגם משחטאו בימי חפני ופנחס לחלל קדשי ולנאץ מנחתי,

ונסו הצללים. ונסתלקה השכינה מהמשכן^[4],

אלך לי אל הר המור. גם שם לא עזבתיך לצמיתות, אלא הלכתי לשכון בהר המוריה, מקום המקדש,

ואל גבעת הלבונה. הר הבית^[5].

ולמה אף פעם לא עזבתיך, כי "כולך יפה רעיתי ומום אין בך"^[6].