רבי פנחס זליג הכהן שוורץ (השני)

רבי פינחס זליג הכהן שוארץ בן מרת עלקא‏^[1] ורבי נפתלי הכהן שוארץ‏^[2] (י"ט טבת ה'תרל"ז - י"ח סיון ה'תש"ד)‏^[3] היה מורה הוראה הונגרי בקהילת קליינוארדין ומחבר ספרים פורה שנספה בשואה. היה ידוע בידענותו הרבה בענייני היסטוריה של חכמי ארץ הונגריה. עיקר פרסומו מספרו העיקרי "שם הגדולים מארץ הגר"- ריכוז היסטורי על רבני הונגריה.

חיבוריו

בנוסף, חיבר את הספרים דלהלן לפי סדר א"ב:

אור תורה - (ירחון).
גבעת פנחס (השני) - (על הלכות ניקור חלב ודם).
זכרון צדיקים (הראשון) - (על יארצייטים ואמרותיהם).
יזרח אור - על ברכת החמה.
ליקוטי פנחס - (על הלכות פדיון הבן).
מנחת עומר - על דיני ספירת העומר.
מנחה חדשה - (עניני חג השבועות).
עטרת פז - על ברכת כהנים.
שם הגדולים לארץ הגר.
שם הגדולים (החדש).
תולדות המסורה.
תולדות קול אריה - (בכתב יד, תולדות זקינו הרב [אברהם יהודא] אריה לייב הכהן שווארטץ ראב"ד מאד מחבר הספר קול אריה).
תמימי דרך - (על הלכות תפילת הדרך).

היה נשוי לרבקה בת ר' עוזר אולמאן ועטא שרה אולמאן‏^[4] שנספתה בשואה. ילדיו; ר' יוסף מרדכי, ר' אברהם משולם פייביש, ר' שמואל זאנוויל.

ר' אברהם משולם פייביש הכהן שווארץ הקים ישיבה וכולל בארצות הברית בשם קול יהודא לזכר זקינו ר' אברהם יהודה הכהן שוארץ ראב"ד מאד, בעל הקול אריה‏^[5].

↑ בת הגביר ר' יהודה לייב פרוכטער
↑ ראה בהקדמתו לספרו עטרת פז
↑ בראש ספר זכרון למשה הביא שיום פקודתו בי"ח סיון
↑ בהקדמת ספרו עטרת פז מזכיר שמותם
↑ ראה הקדמת ספר זכרון למשה
↑ בספרו עטרת פז עמ' לד הביא חידוש תורה ממנו וכתב זה מאחי ר' יצחק מאיר הכהן וכו' יעוין שם
↑ שימש בקודש כדומ"צ (סוף ספר עטרת פז באבל אם לזכר אמו)
↑ מקורות מהספדו על אמו בסוף ספרו עטרת פז