פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ יט

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שמ יט

סעיף יט – איחוי בגד שנקרע ומכירתו

מועד קטן כו ע"ב

ת"ר: {בגד שקרע על אביו או אמו, שאסור לאחותו} רשאי להופכו למטה ולאחותו, ר' שמעון בן אלעזר: אוסר לאחותו. וכשם שהמוכר אסור לאחותו, כך הלוקח אסור לאחותו, ולפיכך מוכר צריך להודיעו ללוקח.

• בגד שקרע על אביו או אמו, האם מותר להופכו כלפי מטה ולאחותו: (ב"י)

• רי"ף, רמב"ם, רא"ש ובה"ג – אסור, כדעת ר' שמעון בן אלעזר.

• כל-בו בשם ר' יצחק – מותר, כדעת ת"ק.

  • הכרעה: השו"ע פסק כרוה"פ: "כשם שאסור לאחות קרע שאינו מתאחה, כך אסור להפוך צד עליון של בגד למטה ולאחותו; ואפילו הלוקח אותו - אסור לאחותו".

• האם מותר לגזור מקום הקריעה ולשים טלאי במקום הקריעה: (ט"ז ס"ק י, פת"ש ס"ק ט)

• ב"ח וט"ז – אחר י"ב חודש מותר.
• גליון מהרש"א (על סע' טו ד"ה ואינו מאחה), שו"ת בית דוד (סי' קסב) וברכ"י (ס"ק ט) – אסור לחתוך את מקום הקרע ולחבר טלאי אחר במקום.

מכירת הבגד שקרע על הוריו

מסכת שמחות פ"ט ה"כ

המוכר חלוק קרוע לחבירו – צריך להודיעו, שהוא מן הקרעים שאינן מתאחין. כל הבגדים שאינן מתאחין – אסור למוכרן לגוים.

• וכ"פ השו"ע: "לפיכך אם בא למכרו, צריך להודיעו^[1]. ואם מכרו לו סתם, ולא הודיעו, אסור לאחותו עד שידע שאינו מהקרעים שאינם מתאחים. ואסור למוכרו לנוכרים".

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים