פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ לט

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שמ לט

סעיף לט – אלו קרעים אינם מתאחים

מועד קטן כו ע"א

ואלו קרעין שאין מתאחין: הקורע על אביו, ועל אמו, ועל רבו שלימדו תורה, ועל נשיא, ועל אב בית דין, ועל שמועות הרעות, ועל ברכת השם, ועל ספר תורה שנשרף, ועל ערי יהודה, ועל המקדש, ועל ירושלים... תנו רבנן: וכולן רשאין לשוללן {תפירה רחבה}, ולמוללן {כורך שני ראשי הקרע, ותוחב 2-3 תפירות}, וללוקטן {אוגד כל קרע, ותוחב 2-3 תפירות}, ולעשותן כמין סולמות {תופר 2 תפירות ומפסיק, ותופר למטה}, אבל לא לאחותן.

• מתי מותר לשלול, למלול, ללקט ולעשות סולמות, כשקורע על הדברים החמורים: (ב"י)

• טור – יכול למלול ולשלול רק אחר שבעה ימים.

• (רי"ף, רמב"ם, רמב"ן, נימוק"י ורא"ש (להבנת הב"י)) – יכול למלול ולשלול למחרת.

  • הכרעה: השו"ע פסק כרמב"ם וסיעתו: "כל אלו הקרעים רשאי למוללן, לשללן, ללקטן, לעשותן כמין סולמות, למחרתו; אבל אין מתאחין לעולם".

מתוך הספר שירת הים - לפרטים