פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמז ג

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־16:07, 20 בינואר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Try fix category tree)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שמז ג

סעיף ג – יום השנה שחל סמוך לרגל

  • כתב השו"ע מדעת עצמו: "מה שאנו נוהגין בתשלום השנה לקונן ולהזכיר נשמות, נראה לי שאינו בכלל זה ומותר לעשותו סמוך לרגל". וכ"כ השו"ע גם בהלכות חול המועד (אורח חיים סי' תקמז סע' ה).

יום השנה שחל בחול המועד

  • כתב המשנ"ב (סי' תקמז ס"ק י) שאף אם חל תאריך הפטירה בחול המועד – אסור לעשות את האזכרה וההספד בחוה"מ. והוסיף כף החיים (סי' תקמז) שיקדימו את האזכרה קודם חול המועד.

ימים שלא מספידים בהם את המת

  • כתב הרמב"ם (הלכות אבל פי"א ה"ג): "המועד {חול המועד} אסור בהספד ובתענית... וכן אין מספידין את המת בחנוכה ובפורים ולא בראשי חדשים אבל נוהגין בהן כל דברי אבלות, ומותר לספוד לפני חנוכה ופורים ולאחריהן".
  • וכ"פ השו"ע (או"ח סי' תקמז סע' א): "חול המועד אסור בהספד ותענית". ובמספר מקומות הביא זמנים נוספים שלא מספידים בהם אלא רק על חכם ובפניו, ואלו והם: ר"ח, אסרו חג, חודש ניסן, פסח שני, ל"ג בעומר, מר"ח סיון עד י"ב, ט"ו באב, ערב יו"כ, בין יו"כ לסוכות, חנוכה, ט"ו בשבט, פורים (גם באדר א'), ער"ש וערב יו"ט אחר חצות.

מתוך הספר שירת הים - לפרטים