פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שעג ו

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־16:12, 20 בינואר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Try fix category tree)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שעג ו

סעיף ו – עד מתי מותר לכהן להיטמא לקרוביו

מסכת שמחות פרק ד הלכה ז

עד מתי מטמא להם: רבי מאיר אומר כל אותו היום, רבי שמעון אומר עד שלשה ימים, רבי יהודה אומר משום רבי טרפון: עד שיסתום הגולל. {והרמב"ן כתב שהלכה כר' יהודה משום ר' טרפון (ב"י)}.


  • וכ"פ השו"ע ע"פ הרמב"ן והרשב"א (הובאו בדר"מ ס"ק ב): "אינו מיטמא להם, אלא עד שיסתום הגולל".

  • והוסיף הרמ"א ע"פ הרשב"א (שו"ת סי' רצב): "ואם דעתו לפנותו - מותר לטמא לו לצורך, עד שיסתום גולל שני".

בעניין מהו הגולל – עיין לקמן סי' שעה סע' א עמ' 206

מתוך הספר שירת הים - לפרטים