פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שעג ח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח – לאלו קרובים כהן לא נטמא
אבל רבתי פרק ה הלכה א
כל שאין מתאבל עליו, אין הכהן מטמא לו, שנאמר: "בעמיו" בזמן שעושה מעשה עמך ולא בזמן שפרשו מדרכי צבור.
ספרא אמור פרשה א אות טז
"בעמיו" בזמן שעושים כמעשה עמיו, לא בזמן שפרשו מדרכי ציבור.
ספרא אמור פרשה א אות יג
"לה יטמא", מטמא הוא על הוודאי, ואינו מטמא על הספק.
וכ"פ השו"ע ע"פ הרא"ש: "כהן שפירשו אבותיו מדרכי צבור, כגון: המסורות - לא היה מיטמא להם, ולא להרוגי בית דין, ולא למי שמאבד עצמו לדעת, ולא לספק[1], כגון: שנתערב ולדה בולד חבירתה, או ספק בן ט' לראשון או בן ז' לאחרון".
וכ"פ החזו"ע (ח"ב הל' טומאת כהנים סע' כז, עמ' עה): "כהן שפרשו אבותיו מדרכי ציבור, והם אנשים שפרקו עול מצות מעל צווארם... וכן הרוגי בי"ד, וכן המאבד עצמו לדעת, וכן מחלל שבת בפרהסיא. כל אלו אין הכהן מיטמא להם".
עוד כתב החזו"ע (שם הערה כז) שכהן שאביו אינו שומר תורה ומצוות ויש חשש שתפרוץ מחלוקת במשפחה אם לא יתעסקו עמו, ניתן להתיר להיטמא לו מכמה טעמים:
יש הסוברים (הראב"ד ועוד) שהיום (שכולנו טמאי מת) אין הכהנים מוזהרים על טומאת מת.
יש הסוברים שהכהנים היום הם רק ספק, משום שאין להם ייחוס.
כשהנפטר היה מקדש כל ערב שבת, והולך לפעמים לבית הכנסת – מעיד שמודה במעשה בראשית.
כשהנפטר מאמין באחדות ה', אפילו שעובר על עבירות חמורות, אינו נחשב מומר לכל התורה.
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים
- ↑
כתב בתשובת בית יעקב (הובא בפת"ש סק"ה) שדווקא האב אינו מתאבל בספק, אבל הבן חייב להתאבל אף על הספק, שהכתוב החשיב את הספק כוודאי. אך בנחלת צבי (לר' אברהם צבי אייזנשטאט, מחבר הפת"ש) השיג על דבריו.