פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שעט ג

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־16:15, 20 בינואר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Try fix category tree)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שעט ג

סעיף ג – ברכת המזון בעשרה

  • האם אומרים בבית האבלים בשעת הזימון את המילים: "ברוך מנחם אבלים": (ב"י)
  • רב עמרם גאון ורמב"ן – אומרים בזימון: "ברוך מנחם אבלים".

  • אחד הגאונים – לא אומרים בזימון: "ברוך מנחם אבלים", שלא להוסיף מה שאינו מן הברכה, וכן שלא להוסיף על מטבע שטבעו חכמים.

    • הכרעה: השו"ע הביא דין זה ביש אומרים: "י"א בברכת זימון: נברך מנחם אבלים שאכלנו משלו".
  • כתב הזכרון יצחק (פרק יז עמ' קמא) שהנוסח שצריך לומר בזימן הוא: "נברך מנחם אבלים שאכלנו משלו...", ועונים למזמן: "ברוך מנחם אבלים שאכלנו משלו...".

האם ראוי שאבלים יתחייבו בזימון

  • כתב הגר"ש קלוגר (שו"ת האלף לך שלמה, ובחכמת שלמה, הובא בפנ"ב עמ' קיב הערה כב-כג) שאבלים לא יתחייבו בזימון, אלא יאכלו כל אחד בפני עצמו כמו בערב תשעה באב, ואם כבר הצטרפו - יזמנו. וכ"פ בגשר החיים.

  • אך החזו"ע (אבלות ח"א עמ' תקא) והציץ אליעזר (חלק יא סימן עא, וכן בספרו אבן יעקב סי' נ"ג) כתבו, שאבלים יכולים לכתחילה לאכול יחדיו ולזמן (שלא כמו בסעודת הבראה).

מתוך הספר שירת הים - לפרטים