פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שעט ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד – ברכת המזון בשבת
- האם מברכים ברכת אבלים בשבת: (טור, ש"ך ס"ק ה)
רב נטרונאי גאון – לא מברכים.
בה"ג – מברכים, משום שזה נחשב אבלות שבצינעה.
רמב"ן – כשמברך לבד או ב-ג' אבלים - מברך ברכת אבלים. אך כשמברך עם אחרים - לא מברך ברכת אבלים.
- הכרעה: השו"ע פסק כרמב"ן: "בשבת, אם בירך ביחיד, או בג' אבלים - מברך כדרך שמברך בחול, דצינעא הוא. ואם אכלו אחרים עמו וברכו - אין מזכירין מעין המאורע, דכיון דאיכא אחרים לאו צינעה הוא". וביאר הש"ך: "ואין אבילות דבפרהסיא נוהג בשבת (כדלקמן סי' ת')".
- באיזה מקרה אבלים אומרים ברכת אבלים בברכת המזון: (ב"י, באה"ג (0), פנ"ב עמוד קיג הערה כו, גשה"ח פ"כ ב-יג)
מרדכי, סמ"ג, ר"י בשם הגאונים – דווקא כשאין עשרה, אך אם יש שם עשרה - לא אומרים ברכת אבלים.
מהר"ם – דווקא כשיש עשרה, אך אם אין עשרה - לא אומרים ברכת אבלים.
רמב"ן – בין ביחיד, בין ב-ג' ובין בעשרה, תמיד אומרים ברכת אבלים (למעט כשיש אחרים בשבת, כדלקמן).
- הכרעה: מהשו"ע משמע שסבר כרמב"ן, שבימות החול תמיד אומרים ברכת אבלים. וכ"פ בחזו"ע (ח"א עמ' תקא).
- ובאר הגולה וגשה"ח כתבו שלא נוהגים לברך ברכה זאת כלל, שסומכים על דעת המהר"ם.[1]
כתב הר"ן (הובא בב"י) שאם נדחתה האבלות בגלל הרגל, מברך ברכת המזון של אבלים רק לאחר הרגל.
וכתב הזכרון יצחק (פרק יז עמ' קמא), שביום השביעי לאחר הקימה מהאבלות לא מברכים ברכת המזון של האבלים.
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים
- ↑
ועיין בלשונו שכותב שכן דעת התוס' והרמב"ן. אך לכאורה דעת הרמב"ן אינה כן, כדמוכח מדברי הטור.