פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שפ כא
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כא – אבל ששותף בעסק
מועד קטן יא ע"ב
מריון בריה דרבין ומר בריה דרב אחא בריה דרבא הוה להו ההוא גמלא דתורא {צמד שוורים שעבדו בשבילם} בהדי הדדי, איתרעא ביה מילתא {מת קרוב} במר בריה דרב אחא בריה דרבא, ופסקיה לגמליה {הוציא את שורו מהצמד, שלא יעבוד}. אמר רב אשי: גברא רבא כמר בריה דרב אחא עביד הכי?! נהי דלפסידא דידיה לא חייש לדאחרים לא חייש?!. והא תניא: "אם היום מוחכרים או מושכרים אצל אחרים הרי אלו יעשו". והוא {מר בריה דרב אחא} סבר אדם חשוב שאני.
- אבל שיש לו שותף בעסק, האם לשותף מותר לעבוד בעסק בזמן שהאבל מתאבל: (ב"י, פת"ש ס"ק ה)
ראב"ד, רמב"ן והגהות אשרי – מותר בצינעה.
(רי"ף ורמב"ם (להבנת הש"ך)) – אסור.
- הכרעה: השו"ע פסק כדעת הראב"ד וסיעתו: "שני שותפים חנוונים שאירע אבל לאחד מהם – נועלים חנותם {ב-ג' ימים הראשונים (רע"א)}, שלא יעשה השותף בפרהסיא, אבל יכול לעשות בצינעא בתוך ביתו, אפילו בעסק השותפות. ואם האבל אדם חשוב, והשותפות נקרא על שמו, שאפילו אם יעשהו בצינעא בתוך ביתו ידוע שיש לאבל חלק בו - אסור לשני לעשות אפילו בתוך ביתו".[1]
- אך המשכנות יעקב פסק כרי"ף והרמב"ם שאסור לשותף כלל לעבוד, שכך משמע מהירושלמי.
כשהשותפים התנו מראש
כתב שו"ת מים עמוקים (לרב אליהו בן חיים מקושטא, ח"ב סי' צב, הובא בפת"ש ס"ק ו) שאפילו אם התנו השותפים ביניהם מראש שאם יארע אבל לאחד מהם, השני יעבוד וייטול את מלוא השכר - אסור לעשות כן, משום מראית עין (ואף שהתירו שותפות באופן הזה עם נוכרי בשבת, שם זה דבר ההווה ועל כן אנשים מניחים שהתנו ביניהם).
מכירת העסק לחברו
כתב החת"ס (הובא בפת"ש ס"ק ד) שלאונן אסור למכור את הסחורה שלו לשותפו, כדי שהוא ישא ויתן בסחורתו, אבל אם קרובו עדיין לא מת, אלא גוסס - מותר להקדים ולמכור את חלקו בסחורה, אך לא יתנה לקבל את הרווחים. אמנם אם אח"כ השותף נוהג בו טובת עין ונותן לו חלק מהרווחים מדעתו - מותר.
אך החזו"ע (אבלות ח"א "דיני אונן" הל' יח עמ' קנט) פסק להקל שמותר למכור את סחורתו אפילו בזמן אנינותו, והוסיף שם (בהערה יח) שמכל מקום אסור לו למכור את עסקו לאשתו שהרי אשתו כגופו.
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים
- ↑
וכתב הש"ך (ס"ק כג) שפסק השו"ע צריך עיון, שהרי בב"י פסק כדעת הרי"ף והרמב"ם, וכאן פסק כדעת הראב"ד. ונשאר בצ"ע. ועיין בחידושי הגהות על הב"י (ס"ק ו) שתירץ שמשמע מהכס"מ שאף הרמב"ם והרי"ף הסכימו לדעתו של הראב"ד, ואין כלל סתירה בין הדעות. וכך מתיישבים גם דברי בדק הבית, שכתב שיש לפסוק כראב"ד.