פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה תא ה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה – הנהגות צער בחוה"מ
מועד קטן כח ע"ב
משנה: נשים במועד: מענות, אבל לא מטפחות... בראשי חדשים, בחנוכה ובפורים: מענות ומטפחות, בזה וזה: לא מקוננות. נקבר המת: לא מענות ולא מטפחות. איזהו עינוי? שכולן עונות כאחד, קינה? שאחת מדברת וכולן עונות אחריה.
וכ"פ השו"ע: "נשים בחול המועד מענות, דהיינו שכולן עונות כאחת; אבל לא מטפחות, דהיינו להכות כף על כף. בראש חדש, חנוכה ופורים, מענות ומטפחות, אבל לא מקוננות, דהיינו שאחת מדברת וכולן עונות אחריה. נקבר המת, לא מענות ולא מטפחות".
צער כשמת ת"ח בחוה"מ
מועד קטן כז ע"ב
אמר רב פפא: אין מועד בפני תלמיד חכם, וכל שכן חנוכה ופורים. והני מילי בפניו, אבל שלא בפניו לא. איני?! והא רב כהנא ספדיה לרב זביד מנהרדעא בפום נהרא? - אמר רב פפי: יום שמועה הוה, וכבפניו דמי.
- מהי כוונת הגמרא, שביום השמועה, יכול להספיד ת"ח אף במקום אחר, שנחשב כאילו המת לפניו: (ב"י)
רמב"ם – אפילו שזו שמועה רחוקה, ניתן להספיד ת"ח בחוה"מ.
נימוק"י – דווקא יום שמועה קרובה, שהיא ביום המיתה והקבורה, ניתן להספיד ת"ח בחוה"מ.
- הכרעה: השו"ע פסק כרמב"ם: "והני מילי לאינש דעלמא, אבל לתלמיד חכם, בין בחול המועד בין בראש חדש, חנוכה ופורים, מענות ומקוננות כדרכן בחול; והני מילי בפניו, אבל שלא בפניו, לא. ויום שמועה, אפילו רחוקה, כבפניו דמי".
כתב ערוה"ש (סע' ד) שאמנם היום לא נהגו לענות ולקונן, "מיהו למדנו מזה דבחוה"מ ור"ח חנוכה ופורים טוב למעט בבכיות והספדים לבד על ת"ח בפניו".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים