מוהורנ"ת

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־22:54, 27 בפברואר 2019 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי נתן שטרנהרץ
מוהרנ"ת
חיבורו העיקרי ליקוטי הלכות, עריכת ספרי רבי נחמן מברסלב
תאריך לידה ט"ו בשבט ה'תק"ם
מקום לידה נמירוב
תאריך פטירה י' בטבת ה'תר"ה
ברסלב, מחוז ויניציה אוקראינה
מקום קבורה בית הקברות בברסלב
חסידות ברסלב
מקום מגורים נמירוב, ברסלב
מקום פעילות נמירוב, ברסלב
מספר בשושלת 2
הקודם מוהר"ן
הבא ר' נחמן חזן
רבותיו מוהר"ן
נושאים בהם עסק עריכת כתבי מוהר"ן
חיבוריו

רבי נתן שטרנהרץ, המוכר גם כרבי נתן מנמירוב או רבי נתן מברסלב או בכינויו מוהרנ"ת (ט"ו בשבט ה'תק"ם - י' בטבת ה'תר"ה) היה תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב, מפיץ תורתו המרכזי ומנהיגה-בפועל של חסידות ברסלב אחרי מות רבו.

ביוגרפיה

נולד לנפתלי הירץ, סוחר אמיד מהעיר נמירוב, וחיה לאנה. בילדותו כונה "העילוי מנמירוב". נישא לבתו של הרב דוד צבי אוירבך, רבה של שרהורוד. לאחר שגר שנתיים בבית חמיו, אביו ציפה שיצטרף לעסק המשפחתי. בשנת תקס"ב (1802) היה אמור לעבור לסניף של ברדיצ'ב, אך באותה שנה הגיע ר' נחמן לברסלב הסמוכה, ושמו עבר בין חבריו של ר' נתן. ר' נתן עם שניים מחבריו החליטו לנסוע לצדיק. ר' נתן מיד נקשר לרבו העתידי, הפך תלמידו הקרוב ביותר, וליווה אותו עד מותו של ר' נחמן באומן.

וכך מסופר על התקרבותו של רבי נתן לרבי נחמן:

Geresh.png בין אברכי נמירוב, אליה שב רבי נתן, היו אף כאלה שטעמו את טעם החסידות. ובשיחותיהם בבית המדרש, פרצו ויכוחים לא מעטים בין אותם אברכים, לבין האברכים המתנגדים לחסידות, שרבי נתן היה מהבולטים שבהם. הם סיפרו לרבי נתן אותות ומופתים מרבותיהם ואת עבודת ה' העצומה שלהם, אולם רבי נתן לא הטה ליבו לסיפוריהם וביטלם במחי יד: 'עבודה?' אמר להם רבי נתן, 'עבודה אמיתית ראיתי אצל חמי, שארבעים שנה לא ישן על מיטה, ויומם ולילה הגה בתורת ה'. וכי אתם יודעים עבודה מהי...?' כך נמשכו הוויכוחים, עד שהחלו לשוחח עמו מעניין שמחה וחיוּת בעבודת ה'. כאן הייתה ידם על העליונה. לבו של האברך הלמדן הגדול, רבי נתן, ספוג היה בכאב משום כך בדיוק. חש היה שחסר הוא את החיות, את השמחה בעבודת ה'. ומשכך, לא ארכו הימים והחלו הדברים להיכנס לליבו. ותוך זמן קצר הפך רבי נתן לחסיד. Geresh.png
– אתר שער ברסלב

ר' נתן העלה על הכתב את כל התורות והמאמרים ששמע מר' נחמן. לאחר מותו ניסה ר' נתן לשמר את חסידות ברסלב. הוא תיקן עלייה לציון וקיבוץ חסידי בראש השנה. הוא היה נוסע בין קהילות החסידים בערים הסמוכות, וכן הדפיס את ספרי ר' נחמן. ר' נתן לא טען להיותו האדמו"ר של חסידי ברסלב, אלא המנהיג והמאחד, ולשיטתו הרבי נשאר תמיד ר' נחמן.

בשנת 1811 הדפיס את הספרים ליקוטי מוהר"ן ו"ספר המידות". בשנים שלאחר מכן קנה את כל הנדרש להקמת בית דפוס, והעמיד אותו בביתו, שם הדפיס את ליקוטי מוהר"ן, השלמת ספר המידות ותיקון הכללי. כדי לא למשוך את תשומת השלטונות נכתב על הספרים שנדפסו במקומות שונים כגון אוסטרוה או במוהילב. ר' נתן עסק בהדפסת ספרים במשך כל ימיו, ובכך הפך את ספרי ברסלב לנפוצים ביותר בין ספרי החסידות.

בשנת 1822, תוך כדי מלחמת העצמאות היוונית מטורקיה, יצא ר' נתן למסע לארץ ישראל ושהה בה מספר חודשים.

ר' נתן התקין אספת חסידים אצלו בברסלב בחג השבועות ובחנוכה. בשנים 1834–1838 התחדש גל רדיפות נגד חסידי ברסלב בניצוחו של רבי משה צבי גוטרמן מחסידות סאווראן. חסידי ברסלב נקראו כופרים, נאסר לאכול משחיטתם, להתחתן איתם ולרחם עליהם. הרדיפות פסקו אחר מותו של הרב גוטרמן. בזמן הרדיפות נעצר ר' נתן, רכושו הוחרם, נאסר עליו להתגורר בברסלב, והוא עבר לעיר הולדתו נמירוב.

בשנת 1838 חזר לברסלב, ובשנת 1844 (ה'תר"ה) נפטר ונקבר בכניסה לבית הקברות היהודי בעיר. את מקומו מילא אחר מותו רבי נחמן חזן מטולצ'ין, עליו אמר "זה שנשא עבורי את דליי המים - רבי נחמן מטולטשין - הוא ינהיג את העדה".

חיבוריו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים