סעודה מפסקת

הסעודה האחרונה שלפני התחלת צום יום הכיפורים וצום תשעה באב.

"סעודה המפסקת", כשמה כן היא: מפסיקה וחוצצת בין הזמן המותר באכילה לזמן תחילת הצום.

את הסעודה המפסקת של צום יום הכיפורים מסיימים זמן מה לפני שקיעת החמה, כי צריך להוסיף מן החול על הקודש, כלומר, שיש מצות עשה להתחיל את התענית מבעוד יום.

אם האדם רוצה להמשיך לאכול או לשתות לאחר הסעודה המפסקת (לפני שהגיע זמן איסור אכילה), נכון שיאמר או שיחשוב על כך בפירוש לפני ברכת המזון, כדי שהפסקת האכילה לא תחשב שהוא מקבל על עצמו את תחילת צום יום הכיפורים.

מצוה להרבות באכילה בסעודה המפסקת ובשאר הסעודות של ערב יום הכיפורים. חז"ל אמרו ששכר מצוה זו גדול הוא מאוד, והאוכל בתשיעי בתשרי וצם בעשירי בו, כאילו צם בימים תשיעי ועשירי בתשרי, שכן נאמר: "ועיניתם את נפשותיכם... בתשעה לחודש בערב" - וכי בתשיעי בתשרי מתענים, והלא בעשירי בתשרי מתענים? "אלא לומר לך: כל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי".

אין לאכול בערב יום הכיפורים מאכלים כבדים שיכבידו עליו את הצום, אלא יאכל מאכלים קלים לעיכול. כמו כן, אין לאכול מאכלים המחממים את הגוף.

בסעודה המפסקת של צום תשעה באב, אין אוכלים יותר מתבשיל אחד.

יש האוכלים בסעודה זו ביצה טבולה באפר ויושבים על מקום נמוך, כאבלים על שריפת בית המקדש.

בסעודה מפסקת זו, לא ישבו שלושה אנשים לאכול ביחד, אלא ישב כל אחד לבדו ויברך לעצמו.